בתכל'ס:
המטרה הינה לבחון האם קיימים הבדלים בניהול השקעות משני צידי המפה הפוליטית
קרנות בארה"ב סווגו פוליטית לפי התרומות של עובדיהן למועמדים ומטרות פוליטיות
קרנות גידור "דמוקרטיות" השקיעו במניות בעלות מאפיינים יותר ספקולטיביים וחדשניים
קרנות נאמנות "דמוקרטיות" חשופות יותר לחברות בעלות אחריות חברתית (SRI)
ברמה הגנטית, נמצא קשר בין הגנים שמשפיעים על נטייה פוליטית לבין הגנים שמשפיעים על הגישה לסיכון פיננסי
מגוון תכונות פסיכולוגיות קודמות נמצאו כמשפיעות על אופן ניהול ההשקעות, כגון אהבה אחר חיפוש ריגושים, ביטחון עצמי, אופוריה ודיכאון ועוד מגוון היבטים. כמו כן, בספרות האקדמית בפסיכולוגיה נמצא כי לנטייה הפוליטית יש קשר עם מגוון התנהגויות פסיכולוגיות. מחקרים אלו (ג'וסט ושות, 2003) הראו כי אנשים עם נטייה פוליטית דמוקרטית מוכנים יותר לקבל דו-משמעות, פתוחים לחוויות חדשות, פחות נמנעים מסיכון ובעלי רמות פחד נמוכות יותר לעומת אנשים עם נטייה פוליטית רפובליקאית.
למרות כל הממצאים הללו, עדיין מעט מוזר לדבר על פוליטיקה בהקשר של השקעות בניירות ערך, על אחת כמה וכמה כשמדובר במשקיעים מומחים כגון מנהלי קרנות אשר אמורים להיות יותר חסינים להשפעות פסיכולוגיות. המחקרים המופיעים בפוסט בחנו האם ישנם מאפייני השקעות שונים שקשורים לנטייה הפוליטית של המשקיע.
חשוב להדגיש שהמחקרים הנזכרים אינם טוענים שעצם העובדה שמישהו הינו בעל השקפה ימנית היא הגורם (causality) לזה שהוא משקיע אחרת ממשקיע בעל השקפות שמאלניות. הטענה המתאימה היא שקיים גורם שלישי (לדוגמה היבטים סביבתיים או גנטיים) אשר גורם לאדם גם לבחור צד במפה הפוליטית וגם להשקיע באופן מסוים, כלומר קשר (association) בין בחירה פוליטית לבין השקעות.
ההבדלים בניהול השקעות בין דמוקרטים לרפובליקאים
המחקר הראשון (דה-וולט וסיאס, 2017) בחן האם למיקום מנהלי קרנות הגידור במפה הפוליטית יש קשר למאפיינים שונים בבחירת המניות שלהם. הם בחרו להתמקד דווקא במנהלי קרנות אלו שכן הם אמורים להיות המשקיעים המתוחכמים ביותר בשוק ובעלי הטיות פסיכולוגיות מינימאליות. לצורך כך הם ניתחו את ההשקעות (מדוחות רבעוניים 13-F) של 494 קרנות גידור שהחוקרים הצליחו לסווגן כרפובליקאיות או כדמוקרטיות.
הקושי העיקרי במחקר במימון שמנסה לבחון את הקשר בין השקעות לבין דעות פוליטיות הוא לסווג את מנהלי ההשקעות לפי דעתם הפוליטית. במחקר זה החוקרים סיווגו את עמדתם הפוליטית של מנהלי קרנות הגידור לפי התרומות הפוליטיות של עובדי הקרן למועמדים למשרה ציבורית בארה"ב. דיווחים אלו הינם ציבוריים, מאוד מפורטים ומציינים את שם התורם, מדינה, מעסיק ותפקיד, תאריך התרומה והמועמד והקרן אליו מיועדות התרומות (מצורף הלינק לחיפוש התרומות).
קרן גידור סווגה כליברלית כאשר יותר מ- 50% מהתרומות של עובדיה הן למועמדים דמוקרטים. לחלופין, קרן גידור סווגה כשמרנית כאשר יותר מ- 50% מהתרומות הן למועמדים רפובליקאים. במדגם הנ"ל, מנהלי ועובדי קרנות הגידור תרמו סך של מעל 42 מיל' דולר לפוליטיקאים ולמפלגות במהלך השנים 1999 עד 2012.
התוצאות מראות בצורה מובהקת סטטיסטית כי, קרנות גידור ליברליות משקיעות יותר בחברות בעלות מאפיינים ספקולטיביים כגון שווי שוק נמוך, זמן קצר מהקמה, מחיר תנודתי, לא רווחיות ושאינן מחלקות דיבידנד וזאת לעומת קרנות גידור שמרניות. כמו כן, קרנות ליברליות נוטות יותר להוסיף מניות חדשות לתיק ולחסל לחלוטין החזקות במניות ישנות. החוקרים בחנו משתנים מסבירים נוספים שעשויים להסביר את הפער בבחירת המניות, אולם השיוך הפוליטי נותר משפיע באופן מובהק.
האם שיוך פוליטי קשור גם להשקעה בחברות עם אחריות חברתית?
המחקר הבא (הונג וקוסטובצקי, 2012) בחן כיצד שיוך פוליטי קשור למידת השקעה בעלת אחריות חברתית (Socially Responsible Investment - SRI). החוקרים בחנו כ-2,100 מנהלי קרנות נאמנות בין השנים 1992 ל- 2006. באופן סיווג פוליטי זהה למחקר לעיל, נמצא שבממוצע 13% מהקרנות סווגו כדמוקרטיות, 22% סווגו כרפובליקאיות והיתר כחסרות שיוך פוליטי מובהק. למעט השיוך הפוליטי כמעט ולא היו הבדלים משמעותיים נוספים במאפיינים של קרנות דמוקרטיות ורפובליקאיות, כגון גיל המנהל, ציון ה- SAT שלו (המקביל לפסיכומטרי) וגודל הקרן.
בנוסף, החוקרים סיווגו חברות שאינן אחראיות חברתית בתעשיות שנחשבות מעוררות מחלוקת כגון עישון, נשק, ביטחוניות, ומשאבים טבעיים (נפט וכרייה). כמו כן הם השתמשו במדדים חיצוניים (של חברת Kinder, Lydenberg and Domini - KLD) לסיווג מידת האחריות החברתית של החברות לפי פעילויות קהילתיות, יחסן לעובדים, לגיוון האתני והמגדרי בהן, ותרומתן לסביבה.
התוצאות מראות שקרנות המסווגות כדמוקרטיות מחזיקות בתיק 25% פחות מניות של חברות בתעשיות שאינן אחראיות חברתית לעומת קרנות המסווגות כרפובליקאיות (2.8% לעומת 3.7%). הפער נשאר מובהק גם כאשר מכניסים הבדלים במדדי הייחוס הרלוונטיים ומשתנים מסבירים אחרים. כמו כן, דירוג ה-KLD הממוצע של קרנות דמוקרטיות הוא 14.6 לעומת דירוג של 2.5- לקרנות רפובליקאיות. כלומר קרנות דמוקרטיות לא רק נמנעות מחברות שאינן בעלות אחריות חברתית אלא אקטיבית משקיעות יותר בחברות אחראיות.
אולם, על אף ההבדלים הללו באופן השקעה, לא נמצא הבדל בתשואות בין קרנות דמוקרטיות לבין קרנות רפובליקאיות. כמו כן, החוקרים לא הגיעו לתשובה מוחלטת מדוע מנהלי הקרנות בחרו להשקיע באופן הזה, האם מסיבה של הערכות כלכליות שונות לגבי העתיד או אולי עקב השתת דעות הסוכן (מנהל הקרן) על ההשקעות.
האם המקור לקשר בין דעה פוליטית ולקיחת סיכון הוא גנטי?
יחד עם התפתחות הטכנולוגיה, מספר מחקרים מעולמות מדעי החיים בדקו כיצד מספר גנים אחראים על חלק מההתנהגויות שלנו. במחקרים קודמים נמצא כי עודף בגן DRD4-7 (שמעורב בפעילות הדופמין במוח) עשוי להוביל לחיפוש חידושים והתמכרות להימורים, וכמו כן נמצא כי עודף בגן 5-HTTLPR (שמעורב בפעילות הסרטונין במוח) מוביל להימנעות מסיכון ולניורוטיות.
מספר מחקרים (לדוגמה: קונן וצ'יאו, 2009; אנדרסון, דרבר וווסטמן, 2015) בחנו בניסויים כיצד גנים אלו משפיעים על אופן לקיחת הסיכון הפיננסי. כפי שצפו מראש, התוצאות מראות שמשקיעים הלוקחים סיכון יש להם עודף בגן DRD4-7 ומחסור בגן 5-HTTLPR.
מה שמרתק הוא שאותם גנים נמצאו במחקרים אחרים כמשפיעים גם על הנטייה לבחור צד במפה הפוליטית, ונקראו בעיתונות הפופולרית כ"גנים הליברלים". קרי, הגנים שהובילו להתנהגות הדוחפת לסיכונים ולחידושים הם גם אלו אשר מובילים לדעות ליברליות ותרומה לדמוקרטים.
לסיכום,
בתקופה זו לפני בחירות 2019 (מועד ב'), כל נושא הפך להיות משוייך לימין ושמאל. בפוסט זה אני מוסיף עוד מעט שמן למדורה ומציג מחקרים אקדמאיים אשר מצאו שגם בתחום ההשקעות קיים פער בין שמאל לימין באופן הן במאפייני המניות והן בגישה לאחריות חברתית.
הפוסט הזה לא מנסה לייחס דעה חיובית או שלילית בנוגע להשקעות של אף אחד מהצדדים, ניתן לטעון לכאן או לכאן בהתאם לממצאים. החשיבות של המחקרים שהוזכרו נובעת מההשלכות לגבי הקצאת ההון היעילה במשק, מהבנה כיצד פרטים שונים מושפעים (במודע או שלא במודע) מדעותיהם הפוליטיות כאשר הם משקיעים, וממגמות עתידיות בניהול השקעות.
Jost, J. T., Glaser, J., Kruglanski, A. W., & Sulloway, F. J. (2003). Political conservatism as motivated social cognition. Psychological bulletin, 129(3), 339.
DeVault, L., & Sias, R. (2017). Hedge fund politics and portfolios. Journal of Banking & Finance, 75, 80-97.
Hong, H., & Kostovetsky, L. (2012). Red and blue investing: Values and finance. Journal of Financial Economics, 103(1), 1-19.
Kuhnen, C. M., & Chiao, J. Y. (2009). Genetic determinants of financial risk taking. PloS one, 4(2), e4362.
Anderson, A., Dreber, A., & Vestman, R. (2015). Risk taking, behavioral biases and genes: Results from 149 active investors. Journal of Behavioral and Experimental Finance, 6, 93-100.
הערה: חלק מהמחקרים הנ"ל נגישים באופן מלא. בכדי לקבל גישה מלאה לחלקם האחר, נדרש להירשם לאתר בקישור (או לדלג על הרישום, לדוגמה באתר SSRN), או לפתוח את הקישור דרך מוסד אקדמאי שמאפשר גישה למאגרי מידע אלקטרוניים.