אבטלה מרחוק - השפעת הקורונה על שוק התעסוקה

בתכל'ס:

• קצב התאוששות הכלכלה ממשבר הקורונה תלוי מאוד בהתאוששות שוק התעסוקה

• תעשיות רבות נפגעו ממדיניות הריחוק החברתי, בעיקר כאלו הדורשות עבודה בצוותים או מול לקוחות

• רק כשליש מהמשרות בארה"ב ניתן לבצע מרחוק

• המגזר הטכנולוגי אינו ממלא את החוסר בביקוש לעובדים בשוק התעסוקה הנוכחי

לרוב אני מנסה להימנע מעיסוק בנושאים כלכליים רחבים, בכדי לנסות להתמקד בבלוג במחקרים מוטי שוק ההון וכיוון שבנושאים כלכליים רחבים, השורה התחתונה לרוב יותר מסוייגת וכללית. אולם כאשר השיח הכולל נע לכיוון אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, חשוב לבחון את הגורמים הכלכליים ליציאה זו.

מהירות הבלימה של הכלכלה העולמית ממשבר הקורונה הייתה יוצאת דופן. היא הגיעה אחרי שיאי צמיחה של יותר מעשור, ונעצרה על ידי צעדי סגר גלובלי למניעת התפשטות ביחד עם גידול משמעותי באי הוודאות הכלכלית. התרשימים הבאים (שנערכו על ידי ה-BBC) ממחישים את העצירה הזו:

חזרה לשגרה של מרבית האינדיקטורים הכלכליים חשובה לצורך יציאה מהמשבר, אולם גורם אחד הוא משמעותי יותר במשבר זה - שוק התעסוקה. היציאה מהמשבר תהיה תלויה הרבה בהתאוששות התעסוקה ולכן כדאי להבין מעט האם הקורונה שינתה או עשויה לשנות משהו מהותי לגבי שוק זה.

הריחוק החברתי פוגע בעיקר בתעשיות הדורשות קשר בין-אישי

במחקר הראשון (קורן ופטו, 2020) החוקרים בנו מודל תיאורטי על מנת להעריך את העלות הכלכלית של מדיניות הריחוק החברתי על חברות בעקבות הקורונה. בנוסף הם גם אמדו ודירגו אילו תעשיות יושפעו באופן חמור יותר ממדיניות זו בהסתמך על סקר מקצועות שבחן בעבר יותר מ-1000 מקצועות שונים במגוון מאפיינים.

החוקרים חילקו את המקצועות הנפגעים בארה"ב לשלוש קבוצות לפי סוג האינטראקציה בין אנשים. הראשונה כוללת מקצועות הדורשים קשר רב בעבודת צוות ותקשורת בין עובדים שאינם נעשים באמצעות דיגיטליים, כגון מלונאות ומדיה. השנייה כוללת מקצועות הדורשים קשר פנים מול פנים עם לקוחות, כגון יועצים ואנשי מכירות. הקבוצה השלישית כוללת מקצועות הדורשים קרבה פיזית לפעילות ייצור כגון נהגים ומפעילי מכונות.

הם הראו כי תעשיות אשר דורשות רמה גבוהה של אינטראקציה על מגוון סוגיה, צפויות להיפגע באופן החזק ביותר. ארבעת התחומים החשופים ביותר לפי הניתוח הם: 1. מסחר קמעונאי, 2. מלונאות והסעדה, 3. אומנות ובידור, 4. שירותים אחרים, וארבעת התחומים שהכי פחות חשופים הם: 1. חקלאות ודייג. 2. בנייה. 3. ייצור תעשייתי. 4. תחבורה. את הטבלה המלאה ניתן לראות בלינק הבא ב-github.

עוצמת הפגיעה בתעשיות השונות הוערכה על ידי החוקרים בהתאם לירידה החזויה בתפוקה הממוצעת של החברות כתוצאה מהריחוק החברתי ולא רק מעצם סגירת הפעילות. בהמשך הוערך כי בתעשיות שנפגעו באופן החזק ביותר נדרשת סובסידיה של כ-20% בכדי לחזור לאותה רמת תפוקה, אולם כאן הניתוח היה פחות מעמיק.

כשליש בלבד מהמשרות בארה"ב ניתן לבצע מרחוק

במחקר עדכני אחר (דינגל ונימן, 2020 - מתחיל בעמוד 16), החוקרים ניסו להעריך את אחוז המשרות בארה"ב אשר ניתן לבצע מרחוק, גם באופן אבסולוטי וגם מותאם לשכר המשולם במשרות אלו. הם השתמשו באותו סקר מקצועות שהוזכר במחקר הקודם ביחד עם מידע מלשכת הסטטיסטיקה התעסוקתית בארה"ב.

עולה, כי 34% מהמשרות בארה"ב ניתן לבצע מרחוק, וכאשר בודקים זאת לפי החלק היחסי מהשכר המשולם במשרות אלו אחוז זה עולה ל-42%, שכן במשרות שניתן לבצע מרחוק לרוב מניבות שכר גבוה יותר. ישנם הבדלים מהותיים בקרב המקצועות השונים, כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת המציינת את אחוז המשרות שניתן לבצע מרחוק לפי היקף המועסקים ומותאמת לשכר.

האם ההיי-טק צפוי לתמוך בתעסוקה בעתיד?

בחודש האחרון, מניות ההיי-טק עלו בחדות, כאשר מדד הנאסד"ק עלה בכ-18% במהלך חודש אפריל, תוך ציפייה כי משבר הקורונה יאיץ את המעבר לדיגיטל ובכך יתמוך במודלים העסקיים שלהן. כמובן שחברות כגון זום ואפילו נטפליקס צפויות ליהנות מהתקופה בהן הצליחו להוביל את השוק שלהן ולהגיע להמון לקוחות חדשים, אולם השאלה הינה האם זה מספיק כדי למשוך את קרון התעסוקה קדימה.

מדו"ח שפרסמה חברת Glassdoor אשר מתמחה בדירוג מעסיקים ובהשמת עובדים, עולה כי כמות המשרות בארה"ב בתחום הטכנולוגיה דווקא ירדה בחודש האחרון בכ-20%, כולל באזורים מובהקי טכנולוגיה כגון סן פרנסיסקו וסן חוזה (ראו בטבלה הבאה).

אמנם ישנן מספר חברות טכנולוגיה גדולות שהאיצו גיוסים, כגון אמזון גוגל ופייפאל, אולם קיימות חברות רבות אשר עצרו גיוסים באופן מוחלט. מניתוח שביצעה חברת thinknum (חברה שמוכרת מידע אלטרנטיבי למנהלי השקעות) על נתוני לינקדאין עולה כי חדי הקרן אשר נישאו על אדי הגיוסים בשנים קודמות, חתכו באופן החד ביותר את קצב הגיוסים. בתרשים הבא מוצג קצב שיעור הגיוסים של 219 חברות פרטיות בעלות שווי של יותר ממיליארד דולר (בכחול), לעומת חברות אחרות (כתום).

לסיכום,

שוק התעסוקה ספג מכה אנושה בכל העולם, כאשר בישראל לדוגמה, שיעור האבטלה עלה באופן חסר תקדים מכ-4% בפברואר לכ-27% באפריל. לכן, לפני שמייחסים איזושהי אות לועזית לצורת היציאה מהמשבר (U, V או L) חשוב להבין טוב יותר את שוק התעסוקה במהלך ואחרי משבר הקורונה.

בזמן שהמשק צפוי אט אט להיפתח, צפויה חזרה לעבודה של עובדים רבים הנמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת) ואשר מהווים רוב המובטלים החדשים (לדוגמה כ-88% מהבלתי מועסקים בישראל הם ב"חופשה"). קצב החזרה שלהם לא רק יאותת על קצב התאוששות העסקים אלא גם יצביע בהמשך על יכולת הציבור לצרוך. נתוני התעסוקה בחודשים הקרובים הם הנתון שיש לשים אליו לב שכן הם אלו שיתוו את כיוון השוק.

Koren, M., & Pető, R. (2020). Business disruptions from social distancing. arXiv preprint arXiv:2003.13983

Dingel, J. I., & Neiman, B. (2020). How many jobs can be done at home? (No. w26948). National Bureau of Economic Research

הערה: חלק מהמחקרים הנ"ל נגישים באופן מלא. בכדי לקבל גישה מלאה לחלקם האחר, נדרש להירשם לאתר בקישור (או לדלג על הרישום, לדוגמה באתר SSRN), או לפתוח את הקישור דרך מוסד אקדמאי שמאפשר גישה למאגרי מידע אלקטרוניים.