בתכל'ס:
מחקר ראשון - השפעת הקורונה על הרגלי הצריכה קצרי טווח
מחקר שני - האם חברות הגדילו את המזומן בקופתן, וכיצד?
מחקר שלישי - כיצד הפגיעה בחסכונות ובהכנסה השפיעו על משקי הבית?
מחקר רביעי - מי יכול לשרוד חודשיים ללא הכנסה?
בחודש האחרון פורסמו עשרות מאמרים שונים בנושאי השפעת מגפת הקורונה על היבטים כלכליים כגון: הפגיעה בתעסוקה, התנהגות השווקים, שינויים בהרגלי הצריכה, עלות כלכלית של סגר, פעולות תמיכה כלכליות של המדינות וכו'.
בפוסט סקירה זה, אציין בקצרה ארבעה מאמרים שנראו לי מעניינים וחשובים, למרות שאין בינהם קו מקשר - למעט משבר הקורונה. המאמרים הם יחסית מובנים לקריאה וקצרים, ולכן עבור מי שמעוניין להתעמק יותר, צירפתי לינקים עם הפנייה מפורטת למחקרים אלו.
שינויים בהרגלי הצריכה במהלך משבר הקורונה
נושא: החוקרים (בייקר ושות', מאי 2020) תיעדו את השינוי בצריכת הפרטים בארה"ב במהלך התגברות מגפת הקורונה, באמצעות מידע מפורט מאפליקציה אודות חשבונות הבנק של כ-45 אלף צרכנים.
תוצאות: פאניקת הקניות התבטאה באופן ניכר בתחילת המשבר (מי מאיתנו לא החזיק 4-5 קרטוני ביצים במקרר...). בסוף חודש פברואר, היקף הרכישות היומיות של הצרכנים עלה בכ-50% לעומת שבוע קודם, תופעה שהתבטאה לא רק ברכישת מזון אלא גם בקטגוריות צריכה אחרות.
בתחילת חודש מרץ, פאניקת הקניות התהפכה וצפינו בהתרסקות הצריכה בכל הקטגוריות בהיקף של כ-75% בממוצע לעומת השבוע של פאניקת הקניות ובכ-30-40% לעומת תחילת פברואר, כאשר הקטגוריה שירדה הכי פחות היא משלוחי מזון. באופן מפתיע, גם רכישות מצרכי מזון ירדו משמעותית, בכ-75%, כנראה כאיזון לאגירת המזון שנעשתה בסוף פברואר.
נעשו מספר פילוחים לפי דמוגרפיית הצבעה, שכר שנתי, גיל הצרכן ומצב משפחתי, אשר הצביעו על שונות גבוה בהרגלי הצריכה. בנוסף, עלה כי מדיניות הסגר והריחוק החברתי המקומית השפיעה מאוד על היקף הירידה בצריכה.
במחקר דומה (הצ'יוגלו, קנזיג וסוריקו, 2020) נבדקו נתונים על ירידת הצריכה באנגליה. עולה כי הייתה ירידה של כ-40-50% בצריכה, בעיקר בתחומי המסחר, התחבורה והמסעדות. הפערים באי השוויון בהכנסות ובצריכה התרחבו במהלך המשבר.
בתמונה אחת: השינוי השבועי בהיקף הצריכה (במונחי דולר ליום) בשלבי התפתחות מגפת הקורונה, בצריכה הכוללת (משמאל) ובצריכה של מצרכי מזון (מימין)
לינק: מחקר (מתחיל בעמוד 73)
שם המחקר:
Baker, S. R., Farrokhnia, R. A., Meyer, S., Pagel, M., & Yannelis, C. (2020). How does household spending respond to an epidemic? Consumption during the 2020 COVID-19 pandemic (No. w26949). COVID Economics, Issue 18 (pg 73). Center for Economic Policy Research (CEPR) Press
האם חברות "רצו למזומן" במהלך משבר הקורונה?
נושא: במחקר נוסף (אצ'אריה וסטפן, אפריל 2020), החוקרים השתמשו במידע יומי בנוגע לשימוש בקווי האשראי והנפקות חוב של חברות בארה"ב בזמן משבר הקורונה, ובחנו האם הן לוו באופן מניעתי בעקבות המשבר, וכיצד?
תוצאות: באופן כללי הייתה עלייה משמעותית בלקיחת הלוואות בקרב חברות בארה"ב ("Dash for Cash"), כאשר קצב הנפקות האג"ח במרץ היא כפליים מחודשים פברואר וינואר, והיקף השימוש בקווי אשראי עלה בחדות לכ-70% ממגבלת המשיכה. עולה כי חברות בעלות דירוג אשראי גבוה (A ומעלה) הגדילו את הנפקות אגרות החוב שלהן במהלך המשבר, במיוחד לאחר שהבנק המרכזי החל בתוכנית רכישות האג"ח.
לעומת זאת, חברות בדירוג אשראי נמוך יותר (BBB ומטה) לא הגדילו את היקף הנפקות האג"ח. חברות אלו הגדילו באופן משמעותי את ניצול קווי האשראי שהבנקים העניקו להן, בעיקר בחברות יותר מסוכנות (לפי מדד אלטמן אשר מרמז על יכולת החזר האשראי). לבסוף, עולה כי הירידות במחירי המניות של חברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה היו נמוכות יותר מאשר הירידות במחירי המניות שלחברות בסיכון אשראי קצר טווח.
בתמונה אחת: היקף ניצול קווי אשראי (במיליארדי דולרים) של חברות לפי רמות דירוג אשראי שונות. NR = Not Rated, Non-IG = Non Investment Grade
לינק: מחקר (מתחיל בעמוד 44)
שם המחקר:
Acharya, V. V., & Steffen, S. (2020). The risk of being a fallen angel and the corporate dash for cash in the midst of COVID. CEPR COVID Economics , Issue 10 (pg 44)
השפעת הפגיעה בהכנסה ובעושר על ציפיות והתנהגות משקי הבית
נושא: בעבר כתבתי בנושא השפעת משברים על התפיסות של הפרטים במשק. במחקר חדש (האנספל, וובר וואלפרט, אפריל 2020) ערכו החוקרים סקר בקרב 8,000 משקי בית בארה"ב. הם בדקו מה היו ההשפעות של הירידה בעושר המשקיעים (Wealth Shock) ושל הפגיעה בהכנסה (Income Shock), וכן כיצד השפיעו על שינויים בציפיות ובהרגלי הצריכה של משקי הבית.
תוצאות: הפגיעה בעושר הכולל של משקי הבית הייתה מורגשת יותר בקרב משפחות אמידות, ובעיקר נפגעו המשקיעים בחסכונות הפנסיה שלהם. מצד שני, הפגיעה בהכנסות הייתה משמעותית יותר עבור משפחות עניות וצעירות.
מספר משקי הבית אשר צופים הקטנת צריכה בשנת 2020 גבוה פי שניים לעומת משקי בית אשר צופים הגדלת צריכה, וכן מספר משקי הבית הצופים שיגדל חובם השנה הוא פי שלוש ממשקי הבית הצופים קיטון בחוב (ראו תמונה מצורפת).
פגיעה בהכנסות משקי הבית הובילה לירידה משמעותית בצפי הצריכה השנה. אולם ירידה בעושר לא הובילה לירידה בצפי הצריכה השנה - ככל הנראה כי לירידה בהכנסות ישנה השפעה מיידית. משקי הבית צופים להתאוששות מהירה של שווקי המניות במהלך ה-1.9 שנים הקרובות, צפי להתאוששות מהיר יותר ממה שהיה במשברים קודמים (יש לציין שמרבית הסקר נעשה לפני תחילת התיקון בשווקים).
בתמונה אחת: שינויים צפויים בהתנהגות משקי הבית כתוצאה ממשבר הקורונה במגוון תחומים, לפי הגדלה, הקטנה שמירה על הקיים. התחומים בשורה העליונה (משמאל לימין) הם השינוי בצפי ההוצאה ב-2020, השינוי שכבר בוצע בהיקף ההשקעה במניות, והשינוי הצפוי בהיקף ההשקעה במניות בהמשך. התחומים בשורה התחתונה (משמאל לימין) הם צפי השינוי ברמת החוב של משק הבית, צפי לשינוי בהיקף שעות העבודה והצפי לשינוי בגיל היציאה לפנסיה.
לינק: מחקר
שם המחקר:
Hanspal, T., Weber, A., & Wohlfart, J. (2020). Income and wealth shocks and expectations during the covid-19 pandemic.
מי יכול לחיות חודשיים ללא הכנסה?
נושא: במחקר זה (מידואס, מאי 2020), החוקרת העריכה את גודל האוכלוסיה אשר אינה יכולה לחיות חודשיים ללא משכורת, כלומר - מהי הגמישות הפיננסית של הפרטים בכלכלה?
תוצאות: מתוך 342 מיל' אזרחים באיחוד האירופי, כשליש (כ-99 מיליון) אינם יכולים לשלם עבור הוצאות בסיסיות, כגון אוכל, תשתיות, ועלות המגורים למשך חודשיים אם לא תהא להם כל הכנסה בתקופה זו. קבלת תשלומי פנסיה והעברות שונות לזכאים (לא כולל דמי אבטלה) מקטינות את מספר האזרחים בסיכון לכ-57 מיליון.
במידה ונניח דמי אבטלה של כ-50% מהשכר טרום המשבר, עדיין כ-11 מיליון אזרחים (3.5% מהאוכלוסייה) אינם יכולים לעמוד בהוצאות בסיסיות במשך חודשיים. קיים שוני אדיר בקרב המדינות השונות, כאשר המדינות בהן האוכלוסייה הכי פגיעה הן קרואטיה, ליטא, לטביה וסלובניה. בנוסף נמצא כי למהגרים ישנה יכולת ספיגת ירידה בהכנסה נמוכה משמעותית מאשר לזו של אזרחים שנולדו באותן מדינות.
בתמונה אחת: אחוז האזרחים המוערך במדינות שונות באיחוד האירופאי אשר אינם יכולים לעמוד בשני חודשי הוצאה של מזון, תשתיות (כחול כהה) וגם הוצאות דיור (תכלת). הערכה זו היא בהתאם להיקף הפיקדונות, תשלומי הפנסיה והעברה, וכן כ-50% דמי אבטלה עבור האזרחים.
לינק: מחקר (מתחיל בעמוד 157)
שם המחקר:
Midoes, C. (2020). Who can live without two months of income. COVID Economics, Issue 18 (pg 157). Center for Economic Policy Research (CEPR) Press
הערה: חלק מהמחקרים הנ"ל נגישים באופן מלא. בכדי לקבל גישה מלאה לחלקם האחר, נדרש להירשם לאתר בקישור (או לדלג על הרישום, לדוגמה באתר SSRN), או לפתוח את הקישור דרך מוסד אקדמאי שמאפשר גישה למאגרי מידע אלקטרוניים.