מחקר ארוך טווח עם נתונים משנת 1800 מראה כי התשואה העודפת של שוק המניות לעומת שוק אגרות החוב היא פחות גבוה ממש שחשבנו בעבר, ויש לזה השלכות

בעקבות מספר התקפות סייבר וזליגת מידע על לקוחות, אנו בוחנים האם לקוחות החברה עוזבים, ומהי ההשפעה על שווי מניות החברה ותוצאותיה העסקיות

מערכות בחירות מוסיפות אי וודאות לשווקים ולחברות. בפוסט זה אני סוקר כיצד אי וודאות זו מתבטאת בשוק ובפעולות החברות, וכיצד הפגתה תורמת לשווקים

השקעה בזהב נתפסת הגנה מאינפלציה. מספר מחקרים הראו כי בעבר הזהב לא נתן את ההגנה המצופה מעליית המחירים. אולם האם הפעם מדובר בסיפור אחר

חברות הטכנולוגיה הגדולות כגון אמזון ופייסבוק הפכו להיות דומיננטיות גם בהיקפי המסחר של משקיעים פרטיים. מדוע התופעה הזו קורית והאם יש לה היבטי

האם הקורונה תפגע בביצועי התלמידים? אם כן, האם הפגיעה צפויה להיות פרמננטית? האם הלמידה מרחוק תמנע זאת? מספר מחקרים מנסים להתייחס לשאלות אלו

מאמר סקירה אינו פוסט רגיל, אלא סקירה מעמיקה המקיפה כ-50 מאמרים אקדמיים חדשים ועדכניים בנושא הקורונה והכלכלה, בחלוקה להשפעות בעבר, הווה ועתיד

ארבעה מחקרים: הראשון על השפעות צריכה קצרות טווח. השני על איסוף מזומן בידי חברות. השלישי על שינוי ציפיות משקי הבית. הרביעי על איתנות פיננסית

קצב התאוששות הכלכלה ממשבר הקורונה יושפע מהשינוי בשוק התעסוקה. מקצועות שלמים נפגעו ולא ניתן לבצעם מרחוק, האם מגזר הטכנולוגיה יביא לפתרון?

מהן המגמות הכלכליות ארוכות הטווח לאחר מגפות גדולות מאז המאה ה-14, ובפרט על הריביות והשכר. האם ניתן ללמוד מכך משהו לגבי מגפת הקורונה הנוכחית