בתכל'ס:
סקר של יאהו פייננס בחן את התנהגות המסחר של משקיעים פרטיים בתקופה זו
ממצא עיקרי הוא שמשקיעים פרטיים ממקדים את פעילותם בכ-5-7 מניות בלבד
במחקר במימון עלה כי מניות שבכותרות או שנעו בחדות מושכות את תשומת לב המשקיעים הפרטיים
פעילות מסחר זו עלולה להוביל למספר השפעות שליליות
לפני כשבוע פורסם סקר של יאהו פייננס שבחן את התנהגות המסחר של המשקיעים הפרטיים. באופן כללי, הסקר הצביע על כך שהמשקיעים מבצעים יותר פעולות מסחר החל מתחילת משבר הקורונה ובעיקר באמצעות השקעה במניות ולא בקרנות סל. בהמשך, הסקר התמקד בשתי תופעות עיקריות.
תופעה ראשונה שהסקר בחן הינה היקף השימוש במינוף בתיקים. מתוך הסקר עולה כי כ-44% מהמשקיעים משתמשים בצורה כלשהי במינוף (על ידי מסחר באופציות, לקיחת הלוואות או השאלה למכירה בחסר). התמקדתי בנושא מינוף למשקיעים בפוסט קודם, ולכן אתמקד בתופעה השנייה אותה הסקר בחן.
תופעה זו היא ריכוז המסחר של המשקיעים הפרטיים במספר מועט של חברות הטכנולוגיה הגדולות. בפוסט זה אציג את היקף התופעה כפי שמשתקפת בסקר, אבחן ממצאים מחקריים אודות תופעה זו, ואנסה להבין האם נטייה זו תורמת או פוגעת בתשואות התיקים.
FAANG או FAANTM
ב-2013 הפרשן הכלכלי ג'ים קריימר טבע את המונח FANG הכולל את מניות החברות פייסבוק, אמזון, נטפליקס וגוגל (ובהמשך צורפה חברת אפל ליצור את ה-FAANG). המונח מייצג מספר חברות טכנולוגיה אשר שולטות כמעט ללא עוררין כל אחת בתעשייה שלה.
בסקר האמור שנערך בתחילת ספטמבר בקרב כ-1000 משקיעים, עולה כי ישנן מספר מועט של מניות אשר מרכזות את מרבית העניין של המשקיעים. המניות הפופולאריות ביותר הן אמזון (21% מהמשקיעים החזיקו בחברה), פייסבוק (19%), נטפליקס (18%), אפל (17%), מייקרוסופט (13%) וטסלה (11%) - כלומר ה-FAANTM. התרשים הבא מרכז את היקף התופעה של התמקדות המניות הגדולות.
ישנה הסכמה גורפת שמדובר בחברות מוצלחות, השולטות באופן דומיננטי בתחומי הפעילות שלהן, ונהנות מצמיחה חסרת תקדים. חלק מחברות אלו אף קיבלו זריקת עידוד מכלכלת האינטרנט והמכירות המקוונות שהתחזקו במהלך מגפת הקורונה.
הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה מתבטאת גם במדד ה-S&P500. מדד זה מייצג לדעת רבים את הכלכלה האמריקאית באופן רחב ואמור לספק פיזור לחברות ותעשיות שונות. אולם כאשר מסתכלים על המרכזיות של 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות עולה כי בעקבות העליות של השנים האחרונות הן מהוות כ-20% מהמדד, ויש אף שהתחילו לכנותו מדד S&P5.
תשומת לב מוגבלת והתנהגות הרכישה של המשקיעים
אחד המחקרים המובילים בתחום מימון התנהגותי (ברבר ואודין, 2008), בחן כיצד משקיעים בוחרים את המניות אותם הם יקנו. כאשר משקיעים באים לבחון את המניות אותם הם רוצים לקנות, הם יכולים פוטנציאלית לבחור בין עשרות אלפי מניות בעולם.
אולם תשומת לב וזמן ניתוח הם משאבים מוגבלים, ומשקיע לא באמת יכול לבחון את כל המניות, על כן הוא יתרכז רק בתת קבוצה של המניות. מניות אלו בתת הקבוצה לא בהכרח ייבחרו על סמך נתונים כלכליים אלא יכול להיות שהן ייבחרו רק כי הן תפסו את עינו של המשקיע לאחרונה.
החוקרים במאמר בחנו את פעולות המסחר של כ-700 אלף משקיעים פרטיים שונים (במספר גופי מסחר) וכן של 48 משקיעים מוסדיים וניסו לראות כיצד הם מגיבים לשינויים בתשומת הלב. נבחרו 3 משתנים שאמורים לתפוס את רמת תשומת הלב של המשקיעים למניה, והם: היקף המסחר היומי, כתבות שפורסמו ביום המסחר, והתשואה ביום המסחר הקודם.
התוצאות במחקר מראות כי משקיעים פרטיים נוטים לרכוש לאחר אירועים שתפסו את תשומת לבם. לדוגמה, משקיעים פרטיים נוטים לרכוש כמעט פי שניים מאשר הם נוטים למכור מניות שנעו בחדות, הן לאחר עלויות חדות (5% העליונים בתשואות) והן לאחר ירידות חדות (5% הנמוכים בתשואות). יש לציין כי אצל משקיעים מוסדיים לא נמצאה נטייה מובהקת להתנהגות דומה.
האם ישנן השפעות שליליות לתופעת מיקוד במניות בודדות?
לתופעה של התמקדות במספר קטן של מניות בתיקי ההשקעות יש מספר השלכות שליליות. ראשית, השקעה במספר מניות מצומצם פוגעת בפיזור הסיכון בתיקי המשקיעים הפרטיים ובכך חושפת אותם לסיכון מיותר. סיכון זה כולל השפעות נקודתיות (ספציפיות) על אחת ממניות אלו אשר לא אמורה להדאיג משקיע מבוזר, כגון לחץ מהממשל האמריקאי על פייסבוק או אמזון.
ברמת השוק, כאשר משקיעים פרטיים נוהרים כעדר (Herding) למספר מועט יחסית של מניות, הם עלולים להשפיע על תמחור נכסים אלו, גם אם מדובר במניות גדולות. מחקר נוסף (ברבר, אודין וז'ו, 2008) בחן כיצד פעולות מסחר של משקיעים פרטיים מובילות לתמחור המניות.
נמצא כי "נהירה" של משקיעים פרטיים למניות מובילה בטווח קצר (של כשבוע) להמשך תנודה באותו הכיוון, כלומר רכישות נטו של משקיעים פרטיים יובילו להמשך עליות ומכירות נטו יובילו להמשך ירידות. אולם בטווח ארוך של כשנה, ניתן לראות באופן מובהק כי מניות אשר נרכשו באופן הרב ביותר על ידי משקיעים פרטיים מניבות דווקא תשואות חסר של כ-4.4% לעומת מניות שנמכרו באופן הרב ביותר.
לסיכום,
בגדול, בשנים האחרונות מניות ה-FAANG (או ה-FAANTM) הצדיקו את ההשקעה בהן. מצד אחד, החברות אכן הציגו צמיחה מהירה, דומיננטיות ואף היו חסינות לקורונה. מצד שני, הכניסה המאסיבית של ציבור המשקיעים הפרטיים צריכה להוות רמזור אדום לקראת ניתוק ערך שוק המניות מהערך הכלכלי הסביר שלהן.
האם דומיננטיות השוק שלהן תמשיך כך בעתיד? האם הן יצליחו לייצר תזרימי מזומנים באופן שיצדיק את השווי שלהן? האם הן יצליחו להימנע מהרגולציה אשר מנסה להצר את צעדיהן? במידה והתשובות תהיינה חיוביות, אז אולי העליות ימשכו.
אולם חשוב להדגיש שחברות אלו צריכות לעמוד ברף ציפיות גבוהות מאוד. למשל יצרנית המכוניות החשמליות טסלה הייתה שווה ביולי השנה יותר מטויוטה, פולקסווגן, והונדה יחדיו, אולם היקף המכירות שלה מהווה אחוזים בודדים לעומת המכירות של יצרניות הרכב הוותיקות. אני לא מבין גדול בטכנולוגיות מצברים וטעינה, וקשה להעריך את היקף פוטנציאל המכירות של טסלה - אבל בשורה התחתונה חובת ההוכחה היא על החברה.
Barber, B. M., & Odean, T. (2008). All that glitters: The effect of attention and news on the buying behavior of individual and institutional investors. The review of financial studies, 21(2), 785-818.
Barber, B. M., Odean, T., & Zhu, N. (2008). Do retail trades move markets?. The Review of Financial Studies, 22(1), 151-186.
הערה: חלק מהמחקרים הנ"ל נגישים באופן מלא. בכדי לקבל גישה מלאה לחלקם האחר, נדרש להירשם לאתר בקישור (או לדלג על הרישום, לדוגמה באתר SSRN), או לפתוח את הקישור דרך מוסד אקדמאי שמאפשר גישה למאגרי מידע אלקטרוניים.