האם מניות הן השקעה בטוחה לטווח הארוך?
כיצד מגבלות פיננסיות משפיעות על זיהום סביבתי?
השפעת הרמדאן על הלוואות, ריביות ופשיטות רגל
האם מניות הן השקעה בטוחה לטווח הארוך?
רקע: התפיסה הרווחת היא שבמידה ומשקיעים במניות לטווחי זמן ארוכים הסיכוי להפסד ריאלי (מעבר לשינוי במחירים) הוא כמעט אפסי. מחקר זה בוחן היסטורית האם הדבר משתקף ברמה גלובלית או רק לגבי השוק בארה"ב.
כיצד נבדק: נלקח מדגם של שווקי מניות מכ-39 מדינות בין השנים 1841 עד 2019, תוך התחשבות בהטיות של מידע מוטה ושרידות המניות (Data and Survivorship biases). החוקרים בחנו תשואות השקעה של תיקים רבים על פני תקופות זמן ארוכות על ידי מעל למיליון סימולציות דגימה (bootstraping).
תוצאה: ההסתברות להפסד בתקופות השקעה ארוכות בשווקים המפותחים הוא גבוה בהרבה מהמוכר רק בשוק האמריקאי. קרי, השקעה במניות לטווח ארוך היא יותר מסוכנת משנתפס למשקיעים. דבר זה יכול להסביר כי התשואות השליליות ביפן לאורך 30 השנים האחרונות אינן דבר כה חריג כפי שנהוג לחשוב.
תמונה מהמחקר: היסטוגרמה של התפלגות ערך תיק של דולר אחד לתקופת השקעה של 30 שנה בסימולציות מרובות, כאשר הקו המקווקו השחור הוא ההשקעה ההתחלתית. בגרף האפור מתוארות הסימולציות רק בשוק האמריקאי, ועולה מכך כי היה רק כ-1% סיכוי להפסד ריאלי על פני תקופות ארוכות. לעומת זאת, בגרף הכחול מתוארות הסימולציות בכל השווקים המפותחים ועולה כי הסיכוי להפסד ריאלי עולה לכ-12%.
המחקר: Anarkulova, A., Cederburg, S., & O’Doherty, M. S. (2022). Stocks for the long run? Evidence from a broad sample of developed markets. Journal of Financial Economics, 143(1), 409-433 - לינק
כיצד מגבלות פיננסיות משפיעות על זיהום הסביבה?
רקע: מגבלות פיננסיות על חברות עשויות להשפיע על התמריצים שלהן לשמור על הסביבה. במצבים של מצוקה פיננסית חברות עשויות לשקול בין העלות הוודאית לטיפול בזיהום הסביבתי לבין הסיכון לתביעה כספית.
כיצד נבדק: מידע מפורט על רמות הזיהום הסביבתי של כ-8,300 מפעלים בארה"ב השייכים לכ-1,500 חברות בין השנים 1990 ל-2014. במקביל, נעשה ניתוח לרמת המצוקה הפיננסית של החברות על ידי ניתוח טקסטואלי של דיווחיהן. כדי לבדוק קשר נסיבתי, נבדקו שני גורמים חיצוניים שגם עשויים להשפיע על מידת המצוקה הפיננסית והם מחירי המניות ושווי הנדל"ן של החברות.
תוצאה: עולה כי חברות בעלות מצוקה פיננסית גבוהה יותר מזהמות יותר, עלייה בסטיית תקן אחת במצוקה הפיננסית מתואם עם עלייה של כ-2-3% בזיהום הסביבתי. נוסף על כך, עולה כי הדבר מושפע בעיקר כאשר אפשרויות המימון מצטמצות, כגון כאשר יש ירידה בשווי המניות או בשווי הנדל"ן של החברות במצוקה פיננסית.
תמונה מהמחקר: תוצאות הרגרסיה העיקרית במחקר אשר בחנה את רמת הזיהום (משתנה מוסבר) בהתאם לרמת המצוקה הפיננסית (משתנה מסביר) לפי שתי שיטות מדידה שונות (באדום ובכחול). עולה כי עלייה במצוקה הפיננסית מתואמת באופן חיובי ומובהק עם עלייה בהיקף הזיהום הסביבתי, מעל ומעבר לגורמים מסבירים אחרים שנכללו ברגרסיה.
המחקר: Xu, Q., & Kim, T. (2022). Financial constraints and corporate environmental policies. The Review of Financial Studies, 35(2), 576-635 - לינק
השפעת הרמדאן על הלוואות, ריביות ופשיטות רגל
רקע: המחקר בא לבחון האם ישנם הבדלים בין החלטות פיננסיות בזמן תקופות רוחניות ופיזיות מאתגרות לעומת בתקופות רגילות. לצורך כך בוחנים את מאפייני ההלוואות שנלקחו בחודש הרמאדן בתור תקופה מאתגרת אשר צמים בה מרבית שעות היממה.
כיצד נבדק: החוקרים בחנו כ-16 מיליון הלוואות שניתנו לעסקים קטנים בין השנים 2003 ל-2013, וחילקו אותן להלוואות שניתנו בחודשי הרמדאן לעומת הלוואות שלא ניתנו בתקופות אלו. לאחר מכן בדקו את המאפיינים של ההלוואות והביצועים שלהן לאחר לקיחת ההלוואה.
תוצאה: הלוואות שנלקחו בחודשי הרמדאן הן בעלות סיכון גבוה יותר בכ-15% לאי עמידה בתשלומים (Default) לאחר כשנתיים ממועד לקיחת ההלוואה. תוצאה זו מתחזקת כאשר ההלוואות נלקחו בחודשי רמדאן בהם תנאי הצום היו מאתגרים יותר (עקב מזג אוויר קשה). למרות כל זאת, דווקא מרווחי האשראי שניתנו בחודשי הרמדאן היו נמוכים יותר בממוצע בכ-0.5% לעומת יתר החודשים.
תמונה מהמחקר: בטבלת הסטטיסטיקה ההשוואתית ניתן לראות את החלוקה לכל ההלוואה (כ-16.1 מיל' הלוואות), להלוואות שניתנו בחודש הרמדאן (כ-1.3 מיל' הלוואות) ולהלוואות שניתנו בכל יתר החודשים (כ-14.8 מיל' הלוואות). בשורה המסומנת באדום ניתן לראות כי שיעורי אי העמידה בתשלום גבוהים יותר להלוואות בחודשי הרמדאן, אולם בשורה המסומנת בכחול ניתן לראות כי הריבית על הלוואות אלו נמוכה יותר.
המחקר: Demiroglu, C., Ozbas, O., Silva, R. C., & Ulu, M. F. (2021). Do Physiological and Spiritual Factors Affect Economic Decisions?. The Journal of Finance, 76(5), 2481-2523 - לינק
תזכורת חשובה - הפוסט איננו המלצה להשקיע או לשנות את ההשקעה הנוכחית באף אחד מהנכסים המוזכרים בפוסט או בתיקי ההשקעות שלכם. יש לראות בטקסט לעיל אך ורק כחומר למחשבה והתחלה של גיבוש מחקר בנושאים אלו.