האם הרובוטים יחליפו את מנהלי התיקים? בינתיים הם עובדים ביחד...

בתכל'ס:

1. ארבעה מחמשת הרובו-אדוויזור הגדולים בארה"ב בחרו לשלב יעוץ אנושי יחד עם הפלטפורמה הדיגיטלית, קרי מודל היברידי

2. המודל ההיברידי מציג שיעורי צמיחה גבוהים יותר, והוא צפוי עד 2025 להגיע להיקף נכסים מנוהלים של פי 6 לעומת המודל הדיגיטלי הטהור

3. המודל ההיברידי מאפשר לדרוש דמי ניהול גבוהים יותר, למשוך לקוחות גדולים יותר ולשפר את שימור הלקוחות

רובו אדוויזורז (Robo Advisors ובהמשך "רובוז") הוא מונח שמתאר פלטפורמות דיגיטליות המנהלות תיקי השקעות עבור לקוחות. היתרונות של הרובוז על ניהול התיקים המסורתי כוללים נגישות, שקיפות, ודמי ניהול נמוכים. על כן, הרובוז מושכים אליהם משקיעים רבים ובמיוחד תיקי השקעות קטנים יחסית ושל דור המילניילס שפחות מתחברים למודל המסורתי של מנהל השקעות אנושי מול לקוח.

מאז שפותחו לראשונה בשנת 2008 (Wealthfront) התחום הוא מהחמים ביותר בעולם הפינטק, עם מאות רובוז שהוקמו וגייסו מאות מיליוני דולרים, ומנהלים כיום כ- 908 מיליארד דולר בעולם. עד שנת 2015 הרובוז היו בעיקר חברות סטארט-אפ, אולם מאז כמעט כל בתי ההשקעות הגדולים פתחו פלטפורמה משלהם (כגון Fidelity, Merrill Lynch, Vanguard) או שהשקיעו משמעותית ברובוז קיים (Blackrock, Goldman Sachs ועוד).

עקב כניסת מתחרים רבים, תעשיית הרובוז נקלעה בשנים האחרונות לרוחות נגדיות משתי סיבות עיקריות. סיבה ראשונה היא קושי ועלות גבוהה בגיוס לקוחות חדשים וקושי גדול יותר לשמר אותם. מחקר אקדמי הראה שעקב הצורך ביצירת אמון בתחום ניהול השקעות, מערכות דיגטליות מתקשות לייצר את מידת האמון הנדרשת. סיבה שניה, התחרות הובילה לירידה חדה בדמי הניהול עד שחלק מהרובוז הציע ניהול תיק השקעות ללא דמי ניהול (לדוג' Charles Schwab).

מסיבות אלו, הרובוז נאלצו לחפש מודלים חדשים להגביר את ההכנסות ולשפר את הקשר עם הלקוחות. המודל ההיברידי משלב בין הפלטפורמה הדיגיטלית הקיימת יחד עם ייעוץ אנושי במגוון דרכים, הן ידי יועץ אישי והן על ידי מוקד שירות טלפוני. מידת האינטראקציה האנושית תלויה בגודל התיק ובמסלול דמי הניהול שהלקוח מעוניין לשלם. לדוגמה ב- Betterment, שהתחיל בתור רובו טהור, הוסיפו את האפשרות לעבוד עם יועץ אנושי בתיקים, כאשר דמי הניהול במסלול זה יהיו 0.4% לשנה לעומת דמי ניהול של 0.25% לשנה במסלול דיגיטלי בלבד.

מאז, כבר ניתן להגיד שהמודל הזה הפך להיות המודל המוביל, כאשר ארבעה מתוך חמשת הרובוז הגדולים בארה"ב (Vanguard, Charles Schwab, Betterment, Personal Capital) בחרו לשלב את המודל ההיברידי בשירותים שלהם. בסקר שנערך לאחרונה אחוז גבוה של הנשאלים ציינו שהם מעדיפים מודל היברידי, ועל כן נראה שמגמה זו צפויה להמשך. אם כך, לא מפתיע שהתחזיות עד 2025 צופות שהמודל ההיברידי יהווה 10% מסך הכסף המנוהל בעולם, לעומת 1.6% של המודל הדיגיטלי הטהור של הרובוז.

לסיכום,

המודל ההיברידי ימשיך כנראה לשלוט בעולם ניהול התיקים הדיגיטלי בעשור הקרוב. אולם עולות 4 שאלות אשר הופכות את העתיד ללא ברור:

1. האם מידת הייעוץ האנושי (מוקדי שירות טלפוניים) במודל זה מספקת?

2. כיצד דרכי התגמול של היועצים המועסקים ברובוז ומידת שביעות הרצון שלהם ישפיעו על הצלחת מודל ההיברידי?

3. כיצד העלות הגבוהה של יועצים אנושיים מסתדרת יחד עם הניסיון האגרסיבי של הרובוז לחתוך בעלויות ודמי ניהול?

4. מתי התפתחויות בתחום בינה מלאכותית יהפכו את שיתוף הפעולה בין אדם למחשב ללא רלוונטי?

אשמח לשמוע האם לדעתכם המודל ההיברידי יצליח להחזיק?