בתכל'ס:
קרנות סל אקטיביות הן קרנות המאפשרות להיחשף לניהול אקטיבי ולקבל סחירות במהלך היום כמו קרן סל רגילה
רגולציה חדשה של ה- SEC הקלה את חובת הדיווח היומי של קרנות אלו, ובכך השוותה את חובת הדיווח לזה של קרנות הנאמנות האקטיביות
מסתמן שבתי ההשקעות הגדולים רואים בקרנות סל בלתי-שקופות אלו בתור כלי שיהפוך המועדף לניהול אקטיבי
רגולציה חדשה מאפשרת את הפחתת השקיפות בדיווחי קרנות הסל האקטיביות
רבים חושבים שקרנות סל הן קרנות אשר עוקבות באופן פאסיבי בלבד אחרי מדדים. אולם החל משנת 2008 קיימות בארה"ב קרנות סל אשר אינן עוקבות אחר מדדים ומנוהלות באופן אקטיבי בדיוק כמו קרן נאמנות אקטיבית, לדוגמה קרנות הסל ARKK (ARK Innovation) אשר משקיעה בחברות טכנולוגיה מהפכניות ו- VFMF (Vanguard US multi-factor) שמשקיעה באופן כמותי על בסיס מספר פקטורים כגון מומנטום, איכות וערך.
עד לאחרונה נותרו שני הבדלים עיקריים בין קרנות סל אקטיביות לבין קרנות נאמנות אקטיביות בארה"ב. הבדל ראשון הוא שקרנות סל נסחרות בבורסה באופן רציף כמו מניה בעוד קרן נאמנות "נסחרת" פעם ביום. הבדל שני הוא שקרנות סל אקטיביות נדרשות לפרסם באופן יומי את החזקותיהן בניגוד לקרנות נאמנות אשר מפרסמות 4 פעמים בשנה, עד 60 יום לאחר סוף כל רבעון (דו"ח 13F).
לפני כחודש הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) איפשרה לראשונה לקרנות סל אקטיביות לא לחשוף באופן יומי את החזקותיהן. הדיווח על ההחזקות יעשה מדי סוף רבעון עם דחייה של 60 יום, ולמעשה ישווה את דרישת הדיווח לזו של קרנות נאמנות.
מדוע שינוי בחובת הדיווח הוא כה משמעותי לניהול השקעות אקטיבי?
קרנות אקטיביות חוששות לחשוף את ההחזקות שלהן מכיוון שברגע שהשוק מגלה זאת מנהל הקרן יאלץ להתחרות עם הרבה משקיעים נוספים שינסו להקדים אותו ברכישת ניירות הערך. עיתוי הדיווח בקרנות נאמנות מאפשר לקרן הנאמנות האקטיבית כמעט 5 חודשים (רבעון ועוד 60 יום) לבנות את ההחזקה הרצויה בחברה לפני שהשוק מגלה על כך.
קרנות הסל האקטיביות היו בחסרון גדול לעומת קרנות הנאמנות האקטיביות בהיבט הדיווח. ברגע שקרן סל אקטיבית התחילה לרכוש מניות של חברה כלשהי, ביום למחרת הרכישה נודעה לכל השוק ובכך הקשה על מנהל הקרן להמשיך לקנות עוד מניות של אותה חברה. שינוי רגולטורי זה מאפשר למנהל קרן הסל לשמור בסוד את אופן ניהול ההשקעות שלו בדיוק כמו מנהל קרן נאמנות.
בתי ההשקעות הגדולים כבר עומדים בתור להוציא קרנות סל כאלו
האישור של ה- SEC ניתן בשלב הנוכחי רק למודל ה- ActiveShares של חברת פריסידיאן (Precidian). עד כה חתמו מול פרסידיאן לשימוש במודל זה 10 בתי השקעות גדולים אשר מהווים כרבע משוק קרנות הנאמנות האקטיביות (כולל BlackRock, JP Morgan, Legg Mason, American Century, ועוד) והחברה מציינת כי 20 בתי השקעות נוספים נמצאים בשלבים שונים של משא ומתן. גופים נוספים (כגון פידלטי) פנו לקבלת אישור דומה מה- SEC ומחכים לקבלו בעתיד.
ביקוש גבוה של בתי ההשקעות למודל זה כפי שתואר לעיל, יחד עם העדיפות של קרן סל אקטיבית על פני קרן נאמנות אקטיבית, יוביל לכך שאנו צפויים לראות בשנים הקרובות את מנהלי ההשקעות האקטיביים פותחים הרבה יותר קרנות סל אקטיביות על חשבון פתיחת קרנות נאמנות חדשות.
אישור ההקלה בדיווח התקבל עם מספר התניות
ההקלה בדיווח היומי על ההחזקות התקבלה עם מספר התניות בניהול קרן הסל. בעוד קרנות סל רגילות נדרשות לדווח לשוק את הערך התוך-יומי המוערך של הנכסים (Verified Intraday Indicative Value - VIIV) מדי 15 שניות בכדי לאפשר את קביעת מחיר המסחר, קרנות הסל האקטיביות של פרסידיאן ידווחו את ה- VIIV מדי שניה ובכך ינסו לגשר באופן מסוים על אי ידיעת הנכסים שמוחזקים בקרן.
כמו כן, החזקות הנכסים בקרן הסל למעשה דווקא כן ידווחו מדי יום, אולם אך ורק לסוחרים יעודיים מורשים אשר יאפשרו את תהליך היצירה, הפדיון והמסחר בקרן. לבסוף, במידה ולאורך זמן המסחר בקרן יעשה מעל או מתחת לשווי הנכסי של הקרן ומרווחי קניה ומכירה (Bid-Ask spread) יהיו גבוהים, מנהלי הקרן יאלצו לדון כיצד פותרים בעיה זו.
לא כולם מתלהבים מקרנות הסל הבלתי-שקופות
עושי השוק אשר אמורים לספק את הנזילות במסחר עבור קרנות הסל האקטיביות, טוענים שמרווחי המסחר על קרנות אלו צפויים להיות גבוהים יותר מאשר קרנות הסל האחרות. הסיבה לכך היא שאם עושי השוק אינם יודעים באופן שוטף במה הקרנות מחזיקות, הם יהיו צריכים לפצות את עצמם על הסיכון העודף הזה על ידי הגדלת המרווח.
בנוסף לזאת, יועץ ההשקעות הידוע, מייקל קיצ'ס, כתב בבלוג שלו כי לדעתו המודל של קרן סל אקטיבית היה אולי מצליח לפני 30 שנה, כאשר מנהלי התיקים (RIA) היו בעיקר מתווכים של קרנות נאמנות ללקוחות שלהם וחלק מהותי מהתגמול הגיע מפעילות זו דרך עמלות הפצה.
אולם בשני העשורים האחרונים מרבית מנהלי התיקים מתוגמלים יותר על בסיס אחוז מסך הנכסים ועל פעילות אלוקציית ההשקעות. לכן, מנהלי התיקים משתמשים בקרנות הסל הפאסיביות יותר כדי לבנות את התיק, ופחות על מנת לחפש עמלות הפצה. קרנות הסל האקטיביות לא עונות לצרכים של מנהלי התיקים ולכן, לדעתו, מנהלי ההשקעות לא ישווקו כלי זה ללקוחותיהם.
לסיכום,
עד כה בארה"ב קרנות הסל האקטיביות לא תפסו תאוצה. אמנם הוקמו כ- 280 קרנות סל אקטיביות, אולם הן מנהלות כ- 137 מיליארד דולר בלבד מתוך שוק של 3.8 טריליון דולר, קרי פחות מ- 4% מסך השווי המנוהל. השינוי הרגולטורי בדיווחים התקופתיים שתואר בפוסט והביקוש המסתמן מבתי ההשקעות הגדולים בעולם עשויים לשנות מגמה זו ולהפוך את קרנות הסל האקטיביות למודל הנבחר של מנהלי ההשקעות האקטיביים.