האם קיים "יתרון ביתיות" למנהלי קרנות נאמנות?
שינוי באחוזים או שינוי בכסף, האם המשקיעים יודעים לחשב?
השפעת עומס בבתי המשפט לפשיטות רגל על חוב וריביות
האם קיים "יתרון ביתיות" למנהלי קרנות נאמנות?
רקע: הגלובליזציה הובילה גופי השקעות לשכור מנהלי קרנות נאמנות שהגיעו ממדינות אחרות בעולם. אולם האם מנהלי קרנות זרים אלו יודעים לבחור מניות במדינות המוצא שלהם טוב יותר ממנהלים שאין להם קשר למדינות אלו?
כיצד נבדק: נמצא כי 28% ממנהלי קרנות הנאמנות המנייתיות בארה"ב, אשר משקיעות בשווקי חו"ל, נולדו מחוץ לארה"ב וכ-80% מהם אחראים על השקעות שחלקן קשורות למדינות המוצא שלהם. על כן נבדק מהו האופן בו הם משקיעים, האם יש להם הצלחה בהשקעה "ביתית" זו, ובמידה וקיים הבדל, מהיכן הוא נובע.
תוצאה: לאותם מנהלי השקעות יש "הטיית בייתיות" ברורה, קרי העדפת השקעה במדינות המוצא שלהם הגבוהה בכ-14% לעומת מנהלים שאינם קשורים למדינות אלו. מבחינת הביצועים ניתן לראות שמנהלי קרנות המשקיעים במדינות המוצא שלהם מצליחים להניב תשואה חיובית עודפת (אלפא) מעבר למנהלים שאינם קשורים. האלפא מתחזקת ככל שמדינת המוצא היא מתפתחת או בעלת דיווחים וממשל תאגידי לקויים. אולם לא נמצא כי יש להם מידע עדיף על פני מנהלי הקרנות שאינם קשורים.
תמונה מהמחקר: השינוי בין השנים 1991 ל=2014 במספר מנהלי ההשקעות הזרים המועסקים בקרנות נאמנות זרות ובאחוז מסך קרנות הנאמנות הזרות אשר מעסיקות מנהלי השקעות עם זיקה מדינתית לחשיפה הגיאוגרפית של הקרן. ניתן לראות עליה בשני מדדים אלו במהלך התקופה.
המחקר: Jagannathan, M., Jiao, W., & Karolyi, G. A. (2022). Is there a home field advantage in global markets?. Journal of Financial Economics, 143(2), 742-770 - לינק
שינוי באחוזים או שינוי בכסף, האם השוק יודע לחשב?
רקע: ישנן שתי חברות בעלות אותו שווי אולם מחיר של אחת היא 20$ ושל השנייה היא 30$ (בגלל הבדל בכמות המניות). במידה ושתיהן מפרסמות הודעה זהה, האם המשקיעים יעריכו שהן צריכות לעלות באותו אחוז או באותו סכום דולרי? ברור שהדרך הנכונה היא הסתכלות באחוזים. אולם במידה ודווקא ההסתכלות היא בסכומים, אזי התנודה באחוזים של המניה עם המחיר הנמוך יותר תהיה גבוהה יותר.
כיצד נבדק: החוקרים בחנו מעל ל-3 מיל' תצפיות חודשיות של מניות בארה"ב ובדקו מהי רמת התנודתיות (הכוללת, הספציפית והביטא) של מניות בהתאם לשווי המניה האבסולוטי שלהן. בנוסף, החוקרים השתמשו במאות אירועים בהן החברות הודיעו על פיצול מניות (Stock split), קרי כל מניה במועד הפיצול הופכת להיות X מניות במחיר של חלקי X טרום השינוי, ובחנו האם שינוי טכני זה מייצר שוני בתנודתיות.
תוצאה: נמצא קשר שלילי בין מחיר המניה לבין התנודתיות, כאשר הכפלה במחיר מניה מתואם עם תנודתיות נמוכה בעד כ-30%, אפילו כאשר מכניסים לבדיקה משתנים מסבירים אחרים כגון שווי החברה. בנוסף, עולה כי לאחר פיצול מניות ישנה עלייה מיידית בתנודתיות למרות שאין סיבה כלכלית לכך (ראו תמונה). הדבר מספק עדות נוספת לכך שמשקיעים בוחנים תנודות במונחי דולרים אבסולוטיים ולא במונחי אחוזים.
תמונה מהמחקר: חקר אירוע של רמת התנודתיות לפני ואחרי פיצול במניות של 2 ל-1, קרי כל מניה במועד הפיצול הופכת להיות 2 מניות במחיר של חצי טרום השינוי. ניתן לראות שלמרות שהשינוי הינו טכני בעיקרו, הדבר מוביל לעלייה חדה בתנודתיות התוך יומית במחירי המניות.
המחקר: Shue, K., & Townsend, R. R. (2021). Can the Market Multiply and Divide? Non‐Proportional Thinking in Financial Markets. The Journal of Finance, 76(5), 2307-2357 - לינק
השפעת עומס בבתי המשפט לפשיטות רגל על חוב וריביות
רקע: עקרונות הניהול הפיננסי גורסים כי פשיטת הרגל לכשעצמה לא פוגעת בשווי התיאורטי של בעלי החברה, אלא דווקא העלויות הישירות והעקיפות אשר נלוות אליה הן משמידות הערך האמיתיות. על כן מעניין לבדוק כיצד הורדה מהירה של עלויות פשיטת הרגל הובילה לשינוי בחוב שהחברות לוקחות.
כיצד נבדק: החוקרים ניצלו רפורמה בשנת 2005 בארה"ב אשר הקשתה על הגשת תביעות פשיטת רגל של לווים פרטיים, דבר אשר הוריד את היקף התביעות הללו בכמחצית, ופינתה את בתי המשפט לדון בתביעות פשיטת הרגל של חברות. בעקבות זאת נבדקו כ-3800 הלוואות, ונבחן האם חברות שלקחו הלוואות שינו את מדיניות החוב שלהן בעקבות הירידה בעומס בבתי המשפט לפשיטות רגל.
תוצאה: עולה כי בממוצע ההורדה בעומס בבתי המשפט מתואמת עם ירידה של כ-5.5% במשך הטיפול בתיקי פשיטת הרגל ועלייה של כ-6-12% בהחזר לנושים. כתוצאה מהשתחררות העומס עולה כי מרווח האשראי יורד בכ-0.2% (כמעט 10% ירידה), ועל כן, חברות מגדילות את היקף המינוף הכולל בכ-2% ואת משך חיי ההלוואה בכ-9%. השפעה זו חלה אך ורק לחברות בעלות סיכון גבוה לפשיטת רגל וחברות בעלות דירוג גבוה כמעט לא הושפעו.
תמונה מהמחקר: ניתן לראות את השינוי במרווח האשראי ומשך החיים הממוצע (מח"מ) של ההלוואות של חברות לפני ואחרי החלת הרפורמה בסוף 2005.
המחקר: Müller, K. (2022). Busy bankruptcy courts and the cost of credit. Journal of Financial Economics, 143(2), 824-845 - לינק
תזכורת חשובה - הפוסט איננו המלצה להשקיע או לשנות את ההשקעה הנוכחית באף אחד מהנכסים המוזכרים בפוסט או בתיקי ההשקעות שלכם. יש לראות בטקסט לעיל אך ורק כחומר למחשבה והתחלה של גיבוש מחקר בנושאים אלו.