לרוב כתיבתי ממוקדת בנושאי שוק ההון, כלכלה וחדשנות במימון, אולם הפעם, לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"א בבתי הספר, אחרוג ממנהגי. בחודשים האחרונים הקורונה שיבשה כמעט כל היבט בחיינו, אולם אחד התחומים שספג את פגיעה החזקה ביותר הוא החינוך. הקורונה שינתה לחלוטין את לו"ז השיעורים והבחינות, ו"הכריחה" את כולנו להיהפך למומחים טכנולוגיים בהוראה ולמידה מרחוק.
אישית נתקלתי בהשפעות אלו משני צדדים. מצד אחד כמרצה אשר העביר באקדמיה מאות שעות הוראה בזום, שנדרש להתאים בהתראה קצרה את הקורסים שלו, ושניסה לשמור על רמת הוראה גבוהה בנסיבות שנוצרו. מצד שני כהורה ל-3 ילדים בבית ספר יסודי וגן חובה אשר נדרש ממנו לנהל חמ"ל טכנולוגי בבית, לנטר ולבקר את הלמידה מרחוק ולהשלים את החוסרים איפה שניתן.
ניסיתי לענות לעצמי על מספר שאלות בקשר לחינוך הילדים בבית הספר היסודי בתקופה זו. ראשית, האם הקורונה באמת פגעה משמעותית בשנת הלימודים? במידה וישנה פגיעה ברמת התלמידים, האם היא תהיה פרמננטית או שהפער ייסגר עם הזמן? והאם אופן הלמידה החדש דווקא טומן בחובו יתרונות? סגירת בתי ספר הובילה לירידה משמעותית אך זמנית בביצועי התלמידים
מי שעוקב אחרי הבלוג, יודע שהחל מחודש מרץ כתיבתי מתרכזת בעיקר אודות מחקרים שפורסמו על כלכלה וקורונה דרך המרכז המחקר לכלכלה ומדיניות (www.cepr.org) - כאשר הפוסט הקודם מסכם את מרבית הממצאים. המחשבה לכתוב על חינוך בזמן קורונה עלתה בעקבות מחקר (קוק, 2020, החל מעמ' 229) שנתקלתי בו בפרסומי CEPR לפני כשבועיים. מחקר זה בחן את השפעות ארוכות הטווח של מגיפה ואובדן ימי לימוד על ביצועי התלמידים.
החוקר התמקד במגפת הפה והטלפיים בשנת 2001 באנגליה אשר הובילה לסגירת בתי ספר באזורים מסוימים. המדגם כולל 52 בתי ספר אשר בהם הלימודים שובשו באופן משמעותי, לעומת מעל 11 אלף בתי ספר שלא הושפעו ומהווים קבוצת ביקורת.
אין מידע מדויק לגבי מספר ימי הלימוד שבוטלו בבית הספר שהושפעו מהמגפה, אולם מנתוני נוכחות התלמידים עולה כי בבתי ספר באזורים המושפעים אחוז ההיעדרויות היה משמעותית גבוה יותר בזמן המגפה. ניסוי "טבעי" זה מאפשר לבדוק את הפערים בין בתי הספר ולאורך השנים, במבנה של בדיקת הבדל בתוך הבדל (Difference in Difference).
מדד הביצועים שנבחר היה בחינות ההשוואה באנגליה שעורכים לתלמידי כיתה ה' בנושאים חשבון, אנגלית ומדע, בדומה לבחינות המיצ"ב בישראל. החוקר בחן את תוצאות המבחנים בבתי ספר שהושפעו לעומת בבתי ספר שלא הושפעו בכל שנה משנת 1998 עד שנת 2006.
רואים כי בשנת 2001, כאשר תלמידי כיתות ה' בבתי ספר שהושפעו מהמגיפה, נגשו לבחינה בזמן המגפה, התוצאות שלהן היו מעט פחות טובות מתלמידים בבתי ספר באזורים שלא הושפעו, אך לא באופן מובהק. אולם שנה לאחר מכן בשנת 2002, כאשר ניגשו לבחינה התלמידים שהיו במהלך המגפה בכיתה ד' באזורים המושפעים, ניתן לראות ירידה משמעותית ומובהקת בביצועיהם למול התלמידים בשאר בתי הספר. הירידה המשמעותית ביותר הייתה במקצוע החשבון, ופחות הורגשה במקצועות האנגלית והמדעים.
הפער בתוצאות נסגר מהר בשנים לאחר מכן, וכבר בשנת 2003 כאשר ניגשו לבחינה התלמידים שהיו בכיתה ג' במהלך המגפה, עולה כי ציוניהם אמנם נמוכים במעט מאשר תלמידים שלא נפגעו אולם כבר לא באופן מובהק סטטיסטית. חדי ההבחנה יכולים לראות כי הפער בתוצאות לא נסגר כליל גם בשנת 2006, אולם הדבר יכול לנבוע גם מגידול בפערים הכלכליים אשר נוצרו כתוצאה מפגיעה מגידולי החיות והתיירות באזורים המושפעים.
פגיעת הקורונה בחינוך ושימוש בלמידה מרחוק
שני מחקרים עדכניים בחנו כיצד משפיעה מגפת הקורונה על הלמידה באנגליה. מחקר ראשון (לוקאס, נלסון וסימס, 2020) ערך במאי 2020 סקר בקרב כ-3,000 עובדי הוראה ומנהלי בתי ספר. הסקר התמקד בשילוב שיטת הלמידה מרחוק והיכולת של התלמידים והמורים להתמודד עם האתגרים.
הסקר בחלקו מראה שהמעבר המהיר מאוד ללמידה מרחוק עבר בצורה סבירה, אולם עלו גם מספר נתונים מדאיגים. 90% מהמשיבים ציינו כי התלמידים שלהם למדו פחות או הרבה פחות חומר לעומת שנה רגילה. 80% מהמשיבים ציינו כי ישנם תחומי הוראה אשר מקבלים פחות תשומת לב מבעבר, בעיקר בתחומי השפה והאומנויות. לבסוף, רק כמחצית מההורים משתתפים בהליך ההוראה של התלמידים, ואף הרבה פחות בקרב חתך סוציו-אקונומי נמוך יותר.
מחקר שני (קולינאן ומונטיקיוט, 2020) השתמש בשני סקרים אחרים של מורים ושל הורים אך התמקד בפערים בין התלמידים בהיבטים שונים. המחקר חיזק את החשש שהפערים בחינוך צפויים לגדול בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר אלו עם מחסור בכלים טכנולוגיים ללמידה מרחוק. אולם ברמה הרוחבית, עולה כי רמת שביעת הרצון בתקופה זו דומה בין הורים של תלמידים הלומדים מרחוק לבין הורים במקצועות חיוניים אשר ילדיהם המשיכו להגיע פיזית לבתי הספר (ראו גרף).
החוויה האישית שלי מהתמודדות מערכת החינוך השתנתה מצד לצד
התחושות האישיות שלי כלפי התנהלות מערכת החינוך השתנו מאוד לאורך התקופה. במרץ הייתה הרבה הבנה כלפי המערכת במצב החדש והמאתגר תוך התארגנות הבית ללמידה מרחוק. באפריל תחושת ההבנה התחלפה בכעס מסוים כי לא באמת הרגשתי שמערכת החינוך נותנת מענה דידקטי, וכי נשלחו לתלמידים הרבה מטלות ללא הבנת העומס וללא משוב אפקטיבי.
במאי הרגשתי שיפור משמעותי בלמידה מרחוק כאשר נוצרה שגרה יום מסוימת, בין התלמידים למורים ובין התלמידים להורים שהשתלבו באופן מסוים בתהליך הלמידה. אמנם הלמידה מרחוק דרשה בקרה רציפה של ההורים וגישה למספר מכשירים אלקטרוניים - אבל היו ניצנים של הבנה כיצד מבצעים זאת נכון. ביוני כבר שוב הייתה ירידה מובנת בתפוקה וברצינות ההוראה כאשר כולם חשו באס"ק (אווירת סיום קורס) לקראת סוף השנה.
מבחינה "אקדמית" גרידא, היקף החומר שנלמד היה קטן משנים קודמות וכנראה יותר תלמידים "נפלו בין הכיסאות". אולם, ראיתי מספר יתרונות לא מעטים בשיטת לימוד זו, ואתמקד בשלושה מהם. היתרון הראשון הוא שניתן היה להבחין שהילדים שלנו מסתגלים להוראה מרחוק באופן טוב יחסית, לומדים להשתמש בכלים הטכנולוגיים מהר, ואפילו נהנים מכך מדי פעם.
יתרון שני בלמידה מרחוק הוא שזה חייב את המורים בבית הספר (וגם באקדמיה) לרענן את שיטות ההוראה שלהם ולבחון מה עובד יותר טוב ומה פחות בדרך למידה זו. יתרון שלישי ואחרון הוא חיזוק התא המשפחתי, ולמרות הויכוחים והעומס של ההורים לשלב בין טיפול בילדים והעבודה, אפשר היה לנצל את הזמן הנוסף לזמן איכות יחדיו ולהכיר את ילדינו יותר טוב.
לסיכום,
תקופת הקורונה יצרה אצל כולנו מציאות בה אנו מעורבים הרבה יותר בחינוך ילדינו, רואים את הפגמים ומתוסכלים לגבי הקשיים. ברמה המערכתית, ישנם שני גורמים מאוד קריטיים שיש לתת עליהם את הדגש, מעורבות הורים ונגישות עזרים טכנולוגיים, הפערים בחינוך עלולים לגדול במידה ולא יטפלו בהם.
במידה ומערכת החינוך תדע להשכיל ולטפל בגורמים אלו (ולא תהיה שביתה...) יכול להיות ששנת הלימודים לא תהיה אבודה ואפילו נוכל למנף אותה ללמידה אפקטיבית יותר. שנת לימודים טובה לכל התלמידים הצעירים וההורים שלהם.
רשימת מחקרים:
Cook, W. (2020). School disruption and pupil academic outcomes – evidence from the 2001 foot and mouth disease epidemic in England. COVID Economics, Issue 40 (pg 229). Center for Economic Policy Research (CEPR) Press
Cullinane, C. and Montacute, R. (2020) Covid-19 and social mobility, Sutton Trust Research Brief
Lucas, M., Nelson, J. and Sims, D. (2020). Schools’ Responses to Covid-19: Pupil Engagement in Remote Learning. Slough: NFER.
הערה: חלק מהמחקרים הנ"ל נגישים באופן מלא. בכדי לקבל גישה מלאה לחלקם האחר, נדרש להירשם לאתר בקישור (או לדלג על הרישום, לדוגמה באתר SSRN), או לפתוח את הקישור דרך מוסד אקדמאי שמאפשר גישה למאגרי מידע אלקטרוניים.