בתכל'ס:
נבדקו השפעות כלכליות ארוכות טווח לאחר 15 מגפות גדולות בהיסטוריה
הריביות הריאליות (צמודות למדד) ירדו בממוצע לאורך מספר עשורים לאחר מגפות
במקביל, השכר הריאלי עלה בממוצע במשך מספר עשורים לאחר מגפות
לא ברור האם ניתן להשליך מסקנות אלו על החזוי לאחר משבר הקורונה הנוכחי
האמת, עשה לי קצת רע הפוסט הנוכחי. אין מה לעשות, לכתוב על מגפות היסטוריות תוך כדי מגפת הקורונה כאשר כבר חודשיים סגורים בבית זה לא עושה טוב לבריאותו של ההיפוכונדר הממוצע. הפעם אסקור מחקר חדש שבדק מה היו ההשפעות ארוכות הטווח בעקבות 15 מגפות גדולות מאז המאה ה-14.
15 מגפות גדולות עם מעל ל-100,000 מתים מאז המאה ה-14
במחקר שפורסם לפני כחודש (ג'ורדה, סינגה, וטיילור, 2020) החוקרים בחנו מידע החל מהמאה ה-14, וניסו לענות על השאלה מה הן ההשפעות ארוכות הטווח של מגפות גדולות על הכלכלה, גם עשורים לאחר תום המגפה, ובפרט ההשפעה על הריביות הריאליות ארוכות הטווח ועל השכר הריאלי.
החוקרים התמקדו ב-15 מגפות שהביאו למותם של לפחות 100 אלף בני אדם ברחבי העולם מאז המאה ה-14, כפי שמפורטות בטבלה הבאה. יש לציין שהיו מספר מגפות גדולות נוספות (לדוגמה 3 מגפות במקסיקו אשר גבו כל אחת במאה ה-16, חייהם של מיליונים) אולם החוקרים התמקדו במגפות בגינן קיים מידע היסטורי כלכלי מספק.
את המידע הכלכלי החוקרים אספו ממאגר נתוני הבנק של אנגליה. מידע זה פירט את הריביות חסרות הסיכון החל מהמאה ה-14 ב-6 מדינות אירופאיות: איטליה, בריטניה, גרמניה, הולנד, ספרד וצרפת. בנוסף, מידע אודות השכר הממוצע הריאלי (כוח קניה קבוע) במדינות אלו נלקח ממספר מקורות שונים.
לאחר מגפות ישנה ירידה ארוכת טווח בריביות ועליה בשכר
מוקד המחקר היה בחינת השינוי בריביות חסרות הסיכון הריאליות (המותאמת לשינוי במחירים), מהריבית בסיום המגפה עד לריביות בשוק שנים רבות לאחר המגפה. באופן כללי, הריבית הריאלית הניטרלית משקפת את תשואת שיווי המשקל בין ההיצע להשקעות והביקוש של חוסכים.
ניתן לראות בתרשים הבא כי לאחר מגפות, הריביות הריאליות נמוכות בממוצע באופן מובהק בטווח של 10 עד 40 שנים. בשיא ההשפעה, בערך אחרי 20 שנים מסיום המגפה, הריביות נמוכות בממוצע בכאחוז וחצי מסיום המגפה.
תוצאות אלו נשמרות גם כאשר מוציאים את שתי המגפות החמורות ביותר מהחישוב, קרי המוות השחור במאה ה-14 והשפעת הספרדית במאה ה-20, וכן נשמרות גם אם מכניסים אירועים משמעותיים אחרים שהיו בהיסטוריה כמשתנים מסבירים.
בתרשים הבא ניתן לראות כי בבחינה של השכר הריאלי בעשורים לאחר מגפות, שבממוצע השכר עולה לאחר מגפות. השאלה מה יכול להסביר את שתי התופעות הנ"ל, קרי ירידת ריביות ריאליות ועליית שכר ריאלי.
הריביות יורדות כתוצאה מעליית הביקוש לחיסכון
החוקרים מציינים כי ירידת הריבית לאורך זמן עשויה לנבוע מעליה בביקושי הציבור לחיסכון. עלייה בנטיית הציבור לחסוך לאחר המשבר הינה תוצאה של שתי סיבות עיקריות: "חסכון מונע" בשל אי ודאות עתידית והצורך בהשלמת החסכונות שאבדו במהלך המגפה.
כידוע בכלכלה, קיימת תחליפיות במשק הייצור בין רכיב העבודה לרכיב ההון. על כן, הירידה הגדולה ברכיב העבודה (labor) בעקבות המגיפה ביחס לרכיב ההון (capital) עשויה הייתה גם היא להוביל לירידת ריביות ולעליית שכר ריאלית במשק.
כדי להבין טוב יותר את אירועי המגפה, השוו החוקרים את התוצאות הנ"ל להשפעה ארוכת הטווח לאחר מלחמות משמעותיות באירופה בהן נהרגו יותר מכ-20,000 אנשים. בבדיקה זו עלה כי מספר עשורים לאחר המלחמות, הריביות הריאליות דווקא עלו. ההסבר הינו, כי מחד עלויות מימון המלחמה הגדילו את היצע החוב ומאידך אובדן פיזי של הון בייצור הקטין את רכיב ההון ביחס לרכיב העבודה.
לסיכום,
הייחוד של המחקר הנוכחי הוא השימוש בנתונים על אירועים הסטורים רחוקים, תוך בדיקה לכמה זמן ההשפעות הכלכליות של המגיפה באו לידי ביטוי. מעבר להשגות הברורות על כך שמספר ה"אירועים" שנבדקו הוא קטן יחסית (רק 15 מגפות) וכן שהתוצאות לא התבטאו באופן זהה בכל המדינות, עולה השאלה מה ניתן לקחת ממסקנות אלו לגבי מצבנו כיום.
ראשית, הריבית איתה נכנסנו למשבר הנוכחי היא נמוכה באופן חסר תקדים ולכן המשך ירידת ריבית בעתיד עשוי להפתיע. עם זאת, במספר מדינות בעולם אנו נמצאים כבר במעבר לריביות ריאליות שליליות ולכן המגמה עשויה להימשך. שנית, כאשר שיעור האבטלה מרקיע שחקים וניידות העובדים גבוהה יחסית, קשה יהיה לראות עליית שכר ריאלית בטווח הנראה לעין.
אני אישית חושב שדווקא המסקנה מהמחקר לעיל שהכי הגיונית ורלוונטית למשבר הנוכחי היא שהפרטים במשק עשויים להיכנס למגננה פיננסית ולחסוך באופן משמעותי יותר מאשר בעשורים הקודמים, דבר שעשוי לעכב את קצב ההתאוששות במשק.
Jorda, O., Singh, S. R., & Taylor, A. M. (2020). Longer-run economic consequences of pandemics (No. w26934). National Bureau of Economic Research
הערה: חלק מהמחקרים הנ"ל נגישים באופן מלא. בכדי לקבל גישה מלאה לחלקם האחר, נדרש להירשם לאתר בקישור (או לדלג על הרישום, לדוגמה באתר SSRN), או לפתוח את הקישור דרך מוסד אקדמאי שמאפשר גישה למאגרי מידע אלקטרוניים.