בתכל'ס:
כ- 6% מהמשתמשים וכ- 30% מהעסקאות בביטקוין נמצאו כקשורים ישירות לפעילות בלתי חוקית
הערכות כי ההיקף המלא של הפעילות הבלתי חוקית כולל רבע מהמשתמשים וכמחצית מהעסקאות
במהלך השנתיים האחרונות, נתח הפעילות הבלתי חוקית בביטקוין ירד, אולם באופן אבסולוטי העלייה המשיכה
הביטקוין אפשר את עלייתו של המסחר המקוון השחור (Black e-commerce)
אחד משלושת כתבי-העת המובילים בעולם בתחום המימון, Review of Financial Studies, הקדיש את גיליון מאי 2019 לתחום הפינטק ובעיקר למחקרים בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים המבוזרים (Decentralized). אחד ממחקרים אלו הוא מחקר אשר עוסק בהיקף השימוש מטבעות אלו לצורך פעילויות בלתי חוקיות כגון מסחר בסמים, במוצרים גנובים, בנשק ובפורנוגרפיה.
נושא חוקיות השימוש במטבעות דיגיטליים חשוב ממספר סיבות. סיבה ראשונה, הינה כי פעילויות בלתי חוקיות מרחיקות משקיעים פוטנציאליים לגיטימיים מהשקעה במטבעות הדיגיטליים. סיבה שנייה, החשדנות מפעילות בלתי חוקית הובילה מספר מדינות לאסור או להקשות את ההחזקה והמסחר במטבעות אלו ולמנוע את צמיחת השוק. סיבה שלישית היא שעצם המחסור ברגולציה בשוק זה עשוי לתמוך בצמיחת פעילויות בלתי חוקיות כגון Black e-commerce ומימון ארגוני טרור.
שווי השוק של הביטקוין גדול מכל שאר המטבעות הדיגיטליים יחדיו
שוק המטבעות הדיגיטליים הוא אחד השווקים הבלתי מפוקחים רגולטורית מהגדולים בעולם, הכולל כאלפיים מטבעות שונים בשווי של כ- 200 מיליארד דולר והיקף מסחר יומי של כ- 50 מיליארד דולר. המטבע הדיגיטלי הידוע ביותר, ביטקוין, הוא גם המרכזי שבהם עם שווי שוק גדול מכל שאר המטבעות הדיגיטליים יחדיו.
הביטקוין הינו מטבע דיגיטלי שאינו מקושר עם מדינה או בנק מרכזי, אשר שוויו נקבע על פי הכמות המוגבלת שלו, מהקושי להשיגו באמצעות "כרייה" ומאמונות המשתמשים בערך הטמון בו. הביטקוינים נוצרים על ידי תהליך "כרייה" הכולל פתרון חישובי של בעיה קריפטורגפית, אשר מעניק ל"כורה" הפותר בעיה זו מספר ביטקוינים תמורת שירותו. כמדי עשר דקות תהליך פתרון הבעיה מסתיים, תוך אימות כל העסקאות שבוצעו ואושרו במהלך פרק הזמן. התוצאה היא "בלוק" פומבי של מידע המכיל את כל העסקאות, אשר משורשר מיידית לרצף הבלוקים הפומביים הקודמים לו, ומכאן שם הטכנולוגיה בלוקצ'יין (Block-Chain).
רצף הבלוקים המאומת מהווה תיעוד מלא של כל העסקאות שבוצעו בביטקוין החל מתחילת שימושו בשנת 2009. המידע כולל את הצדדים לעסקה אשר מזוהים על ידי ארנק דיגיטלי ייחודי שלהם ואת כתובות הביטקוינים הספציפיים שהועברו בעסקה זו (מעיין מספר סידורי). הביטקוינים והמשתמשים עצמם נשארים אנונימיים, אולם ניתן לקשרם לארנקים ספציפייים ובכך לצפות פומבית בתנועות המטבע בין הארנקים השונים בשוק. ישנן טענות שעקב פומביות זו, לא רק שהמסחר הוא לא באמת אנונימי, אלא שאפילו בטכנולוגיית הבלוקצ'יין קל יותר להתחקות אחר פעילות בלתי חוקית.
החוקרים ניסו למצוא את היקף הפעילות הבלתי חוקית בכ- 300 מיל' עסקאות בביטקוין
מחקר חדש (מאת פולי, קארלסן ופוטנינס 2019) בוחן את היקף הפעילות הבלתי חוקית בשוק הביטקוין. הוא מתמקד בכ- 300 מיליון עסקאות מסחר בביטקוין, שמופיעות בכ- 465 אלף "בלוקים" בין השנים 2009 ל- 2017. מכיוון שמשתמשי הקצה הנם אנונימיים וידועות רק כתובות הביטקוינים והארנקים בעסקה, החוקרים השתמשו באלגוריתם שיוך בשם Union-Find אשר מאפשר קישור בין כתובות ביטקוינים שבוצעו בעסקה אחת לבין כתובות ביטקווין אחרות שבוצעו בעסקה אחרת בכדי לבדוק אם ישנה חפיפה מסוימת בין הכתובות, שיטה שכבר נוסתה במחקרי עבר. 300 מיליון עסקאות אלו שויכו באמצעות האלגוריתם לכ- 106 מיליון משתמשים, אשר ביצעו עסקאות במטבעות ביטקוין בשווי 1.9 טריליון דולר.
בשלב הבא, החוקרים השתמשו בשלוש דרכים על מנת לסווג משתמש בשוק הביטקוין כמשתמש שפועל באופן בלתי חוקי (להלן משתמש בלתי חוקי). דרך ראשונה היא לקשר ביטקוינים שנתפסו במבצעים שונים של רשויות אכיפת החוק עם משתמשים שעוסקים בפעילות בלתי חוקי. התפיסות נעשו על זירות מסחר ברשת האפלה (Darknet) אשר ניהלו פעילות ענפה של סחר במוצרים בלתי חוקיים (כגון התפיסה של ה- FBI על הרשת Silk Road ב- 2013).
דרך שנייה לסווג משתמשים הפועלים באופן בלתי חוקי היא באמצעות שיוכם לעסקאות אשר בוצעו מול 17 ארנקים דיגיטליים של זירות מסחר ידועות שמרכזות פעילות בלתי חוקית (כגון Silk Road, AlphaBay וכו'). דרך שלישית היא למצוא כתובות של ביטקוין אשר מופיעות ומפורסמות בפורומים ברשת האפלה לצורך תיאום המסחר בין הצדדים, ולאחר מכן להתאים כתובות אלו למשתמשים בלתי חוקיים.
הוערך כי רבע מהמשתמשים ומחצית מהעסקאות קשורים לפעילות בלתי חוקית
בסך הכל נמצאו כ- 6 מיליון משתמשים שסווגו כמעורבים בפעילות בלתי חוקית, המהווים כ- 5.9% מסך המשתמשים, אולם פעילותם משמעותית ומהווה כ- 30% מעסקאות הביטקוין. בבדיקה מעמיקה יותר, החוקרים ניסו להעריך את ההיקף המלא של הפעילות הבלתי חוקית והשתמשו במפת הקשרים של המשתמשים הבלתי חוקיים הידועים ובמאפיינים אחרים כגון דרכים להסוואת הזהות כדי לסווג את המשתמשים לחוקיים ולבלתי חוקיים.
הערכות המלאות הן שכרבע מסך המשתמשים (28 מיליון) מעורבים בעיקר בפעילות לא חוקית, כאשר פעילותם מהווה כמחצית מסך העסקאות בשוק הביטקוין. היקף הפעילות הבלתי חוקית המלאה מוערכת בכ- 76 מיליארד דולר בשנה, היקף דומה לסחר הבלתי חוקי בסמים בכל ארה"ב, המוערך בכ- 100 מיליארד דולר.
החוקרים שייכו ירידה זו בחלק היחסי של הפעילות הבלתי חוקית לשני גורמים עיקריים. האחד, הוא כניסה של משקיעים פיננסים מסורתיים וקרנות "קריפטו" אשר החלו לראות בביטקוין ככלי השקעה לגיטימי. השני, הוא התפתחותם של מטבעות דיגיטליים אחרים בהם רמת האנונימיות גבוהה יותר, ולכן יותר פעילות בלתי חוקית עוברת למטבעות אלו (כגון Monero, Dash וכו'). על אף ירידה זו בחלק היחסי, ראוי להדגיש כי היקף הפעילות הבלתי חוקית האבסולוטי עדיין המשיך לעלות בתקופה זו.
לסיכום,
אחת המטרות העיקריות של המטבעות הדיגיטליים המבוזרים, היא לאפשר מסחר ותשלום שלא עובר במנגנונים המנוטרים רגולטורית להעברת כספים, מתוך ראייה שמנגנונים מסואבים אלו פוגעים באזרחים ומחזקים את השליטה המרכזית של הממשלות והבנקים. אולם לא כל מנגנון ממשלתי הוא בהכרח גרוע ונדרשים לעיתים, במיוחד בהקשר של פעילויות בלתי חוקיות, גופים מרכזיים אשר יפקחו וימנעו פעילויות אלו.
היקף הפעילות הבלתי חוקית שנחשף במחקר זה מדאיג את הרגולטור וחלק לא קטן מהמשקיעים, אולם הוא צריך להדאיג יותר את המשקיעים והיזמים שאינם מעורבים בפעילות בלתי חוקית ואשר מעוניינים לקדם את מהפכת המטבעות הדיגיטליים. צמצום משמעותי של היקף הפעילות הבלתי חוקית הוא חלק מרכזי בהפיכת המטבעות הדיגיטליים לכלי השקעה, מסחר ותשלום לגיטימיים.
הערה: חלק מהמחקרים הנ"ל נגישים באופן מלא. בכדי לקבל גישה מלאה לחלקם האחר, נדרש להירשם לאתר בקישור (או לדלג על הרישום, לדוגמה באתר SSRN), או לפתוח את הקישור דרך מוסד אקדמאי שמאפשר גישה למאגרי מידע אלקטרוניים.