top of page
פוסטים מובילים

קבלו עדכון על פוסטים חדשים

פוסטים אחרונים

מחקר בקטנה #3


גלי הנפקות בבורסה

האם ניתן לחזות משברים פיננסיים?

שימוש באחריות חברתית כדי לנקות את מוניטין החברות.

כיצד הפוטנציאל לשורט משפיע על עסקאות מיזוגים ורכישות?


 

האם ניתן לחזות משברים פיננסיים?

רקע: השווקים הפיננסיים נעים באופן מחזורי של עליות חדות במחירי הנכסים (בועות) ושל התרסקויות חדות (פיצוץ הבועה). למרות אינספור תחזיות של כלכלנים ומומחי שוק בכל עת, ישנה דעה רווחת שקשה עד בלתי אפשרי לחזות את המשברים הפיננסים בשווקים. המחקר הבא טוען אחרת...

כיצד נבדק: המחקר בחן על פני 66 שנים (1950 עד 2016) בכ-42 מדינות את היכולת לחזות משברים פיננסיים באמצעות הקשר בין קצב הצמיחה באשראי לבין קצב צמיחת שווי הנכסים בשוק (קרי אשראי+שוק), הן במגזר העסקי והן במגזר הפרטי. כאשר כלכלה במדינה מסוימת ב-3 השנים הקודמות נמצאת בחמישון העליון של קצב צמיחה באשראי ובשליש העליון של קצב עליית שווי הנכסים - אזי הכלכלה נחשבת "באזור האדום".

תוצאה: מדד "האזור האדום" מצליח לחזות משברים פיננסיים בטווח של שנה בהסתברות של כ-13-14%, הרבה מעבר להסתברות הבלתי מותנית של כ-4% בלבד. בטווח של 3 שנים קדימה, מדד "האזור האדום" כבר מגיע להסתברות חיזוי משברים פיננסי של כ-45% בכניסה ל"אזור האדום" במגזר העסקי, וכ-37% בכניסה ל"אזור האדום" במגזר הפרטי. בהערה אישית: למרות שהמחקר מקיף, נעשה על ידי חוקרים רציניים, וגם עושה שכל כלכלית, אני חייב לציין שהגישה הזו במחקר לחיזוי משברים כלכליים "מריחה" מעט מ-Over-fitting, קרי הלבשה של מודל שיתאים לתוצאות היסטוריות. אבל אי אפשר להתעלם שזה פורסם בירחון המוביל בעולם בתחום מימון.

תמונה מהמחקר: טבלה שמראה מהי ההסתברות למשבר פיננסי (שנמדד לפי מחירי מניות הבנקים ולחצי פדיונות של פקדונות) ביחס לצמיחת האשראי הפרטי של משקי הבית וצמיחת מחירי הנדל"ן הפרטי. סימנתי בצהוב את ההסתברות כאשר צמיחת האשראי היא בחמישון העליון וצמיחת מחירי הנדל"ן היא בשליש העליון, לטווחים של שנה, שנתיים ושלוש. ניתן לראות שאותו "אזור אדום" אכן מייצר הסתברויות חיזוי טובות יותר.



המחקר: GREENWOOD, R., HANSON, S.G., SHLEIFER, A. and SØRENSEN, J.A. (2022), Predictable Financial Crises. The Journal of Finance, 77: 863-921 - לינק


 

שימוש באחריות חברתית כדי לנקות את מוניטין החברות

רקע: לדעתי המילה "מירוק" (מלשון מירוק חטאים) היא המתאימה ביותר כדי להסביר את תופעת ה-"Greenwashing". בתופעה זו חברות משקיעות באחריות חברתית תאגידית וסביבתית (ESG) על מנת לשפר את תדמיתן ואולי למחוק במעט את "החטאים" שלהן בתחומים אלו. כתבתי כבר בנושא בעבר, ולהלן מחקר חדש שבחן תופעה זו למול האחריות הפנסיוניות של החברות לעובדיהן, כאשר חברות פוגעות במידה מסוימת בהטבות לעובדיהן (פגיעה המוערכת בכ-3% לשנה ואף יותר בשווי עבור העובד).

כיצד נבדק: החוקרים בחנו 313 מקרים שונים בהם החברות צמצמו את תוכניות הפנסיה לעובדיהן (כאמור Pension Freeze) במהלך השנים 1995 ל-2012. סביב כל מקרה החוקרים בחנו את דירוג האחריות התאגידית (CSR) בהתאם לדירוג המוכר של חברת MSCI. דירוג זה נבחן על פני מספר שנים, לפני ואחרי הקפאת הפנסיות.

תוצאה: עולה כי חברות נוטות להגדיל משמעותית את הדירוג האחראי שלהן בשנים בהן הן מקפיאות את הפנסיות לעובדים ובשנים לאחר מכן ביחס לתקופה לפני ההקפאה או ביחס לחברות דומות באותו הזמן. עלייה זו יותר משמעותית ככל שהפגיעה בפנסיה היא מהותית יותר. ניתן להסיק מכך שחברות משתמשות בהשקעות "אחראיות" כדי "למרק" את המוניטין השלילי שנוצר כתוצאה מהקפאת הפנסיה.

תמונה מהמחקר: הגרף מראה את השינוי הממוצע של היקף דירוג ה-CSR של חברות אשר הקפיאו תוכניות פנסיה, כאשר במחקר אירוע זה זמן 0 הוא שנת ההקפאה. ניתן להבחין בהבדל משמעותי ומתמשך בהיקף ההשקעה לאחר הפעולה ה"אנטי-חברתית".


המחקר: Anantharaman, D., Gao, F., & Manchiraju, H. (2022). Does social responsibility begin at home? The relation between firms’ pension policies and corporate social responsibility (CSR) activities. Review of Accounting Studies, 27(1), 76-121 - לינק

 

כיצד הפוטנציאל לשורט משפיע על עסקאות מיזוגים ורכישות

רקע: כאשר חברה מודיעה על רכישת חברה אחרת (עסקת M&A), אחת מאסטרטגיות המסחר הידועות ביותר היא לקנות את המניה של החברה הנרכשת ולמכור בחסר (שורט) את המניה של החברה הרוכשת, אסטרטגיה הנקראת Risk Arbitrage או Merger Arbitrage. במחקר הנ"ל בדקו האם יכולת המשקיעים לבצע את פעולת מכירת החסר משפיעה על אופן ביצוע הרכישה, במניות או במזומן.

כיצד נבדק: החוקרים בחנו כ-800 עסקאות רכישה במהלך השנים 2002-2017, בהן החברות נסחרו וניתן למצוא אודותיהן מידע על ניירות הערך של הרוכשת הניתנים להשאלה. היקף ההשאלה הזה מעיד על היכולת לבצע שורט, מכיוון שכאשר יש מעט מניות להשאלה הגופים אשר מעוניינים למכור בחסר מוגבלים בהיקף המסחר שלהם. המשתנה המוסבר הוא אופן הרכישה, כאשר כ-510 עסקאות היו במזומן בלבד, כ-130 עסקאות היו בהחלפת מניות בלבד, והיתר בתגמול מעורב. התזה גורסת כי חברות רוכשות, שעליהן ניתן יותר בקלות לעשות מכירות בחסר, יבחרו בתשלום עם יותר מזומן על מנת להימנע מפעולות השורט של המשקיעים.

תוצאה: מבדיקה של הגורמים המשפיעים על אופן ביצוע הרכישה, עולה כי עלייה באפשרות ביצוע השורט על הרוכשת (בסטיית תקן אחת) מגדילה את הסיכוי של עסקת מזומן באופן מובהק (בהיקף של כ-5.1%). כמו כן, החוקרים מראים כי הקשר החיובי לעיל נעלם במידה והחברה הנרכשת היא פרטית, דבר הנובע מכך שלא ניתן לבצע את העסקה של המכירה בחסר למול הרכישה של החברה הפרטית. לבסוף, הם מראים שאכן חברות רוכשות עם יותר פוטנציאל למכירה בחסר נוטות לחוות יותר לחצי מחיר לאחר הודעה על רכישה אשר מבוצעת בעיקר במניות.

תמונה מהמחקר: בניתוח פשוט ניתן לראות את ההבדל במאפיינים בסוג הרכישות בין רכישה במזומן לעומת רכישה בשילוב מזומן ומניות (שתי עמודות שמאליות), ובין רכישה במזומן לבין רכישה באמצעות מניות בלבד (2 עמודות ימניות). עולה כי יש קשר חיובי ומובהק למשתנה SSP אשר מצביע על היקף ניירות הערך הניתנים להשאלה.


המחקר: Dutordoir, M., Strong, N. C., & Sun, P. (2022). Does short-selling potential influence merger and acquisition payment choice?. Journal of Financial Economics, 144(3), 761-779 - לינק



תזכורת חשובה - הפוסט איננו המלצה להשקיע או לשנות את ההשקעה הנוכחית באף אחד מהנכסים המוזכרים בפוסט או בתיקי ההשקעות שלכם. יש לראות בטקסט לעיל אך ורק כחומר למחשבה והתחלה של גיבוש מחקר בנושאים אלו.



コメント


קבלו עדכון על פוסטים חדשים

בכל שאלה, הארה או תיקון - נא צרו קשר

תודה על פנייתכם, תגובה תגיע בהמשך

bottom of page